פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5784/14
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
המבקש:
דוד רוזלס
נ ג ד
המשיבים:
1. גדיש עומר, עו"ד
2. כונס הנכסים הרישמי - בתפקידו כמפרק זמני
בקשת רשות ערעור על החלטות בית
המשפט המחוזי מרכז-לוד בפר"ק 32537-10-13 מיום 3.6.2014 ומיום 15.7.2014 שניתנו
על ידי כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ
בשם המבקש:
עו"ד אריק אמיר
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת ע' וינברג-נוטוביץ )
בפר"ק 32537-10-13 מיום 3.6.2014 (בקשה מס' 16) (להלן: "ההחלטה הראשונה" ) ומיום 15.7.2014 (בקשה מס' 20) (להלן: "ההחלטה השניה" ).
2.
החברה מרן שיווק וייבוא רהיטים בע"מ (להלן: "החברה" ) נמצאת בבעלות המבקש ושותפו יהודה רוזנברג (להלן: "רוזנברג" ). לאחר שנקלעה לקשיים כספיים, מונה המשיב 1 כמפרק זמני לחברה ביום 15.10.2013. למבקש טענות רבות נגד רוזנברג ונגד המבקש, אשר תמציתן הוא כי עשו יד אחת נגדו ופעלו בדרכים שונות בכדי לרוקן את קופת החברה לטובתם האישית. לאור זאת הגיש המבקש ביום 23.2.2014 בקשה לבית המשפט המחוזי למינוי בעל תפקיד חליף למשיב 1 לצורך חקירתו של המבקש (בקשה מס' 16). בקשה נוספת הגיש המבקש ביום 16.3.2014 למינוי מנהל מיוחד חליף תחת המשיב 1 ולהשבת כספים לקופת החברה, שנלקחו לטענתו שלא כדין (בקשה מס' 19). דיון בבקשה מס' 19, הכולל שמיעת ראיות, נקבע ליום 28.10.2014.
3.
ההחלטה הראשונה מושא בקשת רשות הערעור ניתנה ביום 3.6.2014, ועל-פיו מוּנה בהמלצת המשיב 2 ובהסכמת הצדדים עו"ד יניב אינסל כמנהל מיוחד לצורך חקירתו של מר רוזלס בלבד. בנוסף, לאור בקשת המשיב 1 שנכללה בתגובתו מיום 1.6.2014, התיר בית המשפט המחוזי למשיב 1 להיות נוכח בחקירת המבקש, מבלי לקחת בה חלק פעיל.
4.
למעלה מחודש-ימים לאחר מכן, ביום 13.7.2014, הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה לביטול ההחלטה הראשונה ולעיכוב ביצועהּ עד לקיום הדיון בבקשה הנוספת שהגיש ביום 28.10.2014 (בקשה מס' 20). בנימוקי הבקשה נכתב כי ההיתר למשיב 1 להיות נוכח בחקירה ניתן מבלי לשמוע את עמדת המבקש וכי היא עשויה לפגוע בו. במסגרת ההחלטה השניה קבע בית המשפט כי אינו רואה לשנות מההחלטה הראשונה, וכי מאחר וחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור אינו מוצא לנכון להורות על עיכוב ביצוע ההחלטה.
5.
מכאן, בקשת רשות הערעור שלפני, בה חוזר המבקש על הטענות השונות שהעלה לפני בית המשפט המחוזי. דא עקא, דין בקשה זו להידחות על הסף, וזאת מחמת חלוף המועד להגשתה. בהתאם לתקנה 399 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, יש להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 יום מיום מתן ההחלטה. כפי שציין בצדק בית המשפט המחוזי, משלא הוגשה בקשת רשות ערעור בתוך המועד הפכה ההחלטה הראשונה לחלוטה. ההחלטה השניה, אשר בגדרה נדחתה הבקשה לביטול ההחלטה הראשונה, אינה החלטה מהותית העומדת בפני עצמה, ואין לקבל ניסיונות כגון אלו להגשת בקשות לביטול לשם הארכה מלאכותית של המועד להגשת בקשת רשות ערעור.
6.
יתרה מכך, עיון בתיק מעלה, כי המבקש עשה לכאורה דין לעצמו, לא קיבל על עצמו את הדין ולא התייצב לחקירת המנהל המיוחד שמונה בהסכמת הצדדים, וזאת על-אף החלטות שנתן בית המשפט המחוזי (בעקבות בקשה שהגיש המשיב לפי פקודת ביזיון בית משפט), ועל-אף החלטתי מיום 1.9.2014 לדחות את בקשתו לעיכוב ביצוע ההחלטות. בנסיבות אלו אין מקום להידרש לבקשה אף לא לפנים משורת הדין.
7.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ז' בתשרי התשע"ה
(1.10.2014).
ש ו פ ט