רע"א 5787/22פלוני נ. עו"ס חוק נוער בעיר פלונית

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.9.2022 (ענ"א 2486-09-22, השופטת מ' אילני ). בית המשפט המחוזי דחה בקשה לעיכוב ביצוע של החלטה שנתן בית המשפט לנוער בבית משפט השלום בירושלים מיום 31.8.2022 (צב"ן 61074-08-22, השופטת י' גפן ).

2.

הבקשה דנן נסבה על הוצאה זמנית ממשמורת של תינוק כבן 4.5 חודשים (להלן: הקטין ), בנם של המבקשים – המבקש 1 (להלן: האב ) והמבקשת 2 (להלן: האם ) – והשמתו במשפחה שתשמש כאומנת חירום חסויה למשך 30 ימים. ההחלטה בעניין זה התקבלה על-ידי בית משפט השלום, לבקשת המשיבה – העובדת הסוציאלית המטפלת בקטין לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 (להלן בהתאמה: העו"ס לחוק הנוער ו- חוק הנוער ), על רקע חשש לשלומו של הקטין.

3.

ביום 22.5.2022, כשהיה הקטין בן חודש ימים, הוא הובהל על-ידי האב למרכז לרפואה דחופה (מד"א). האב דיווח כי ראשו של הקטין "שמוט", כי הוא אפאטי וכי נשימותיו שונות מהרגיל. הקטין פונה לבית החולים ואושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מורדם ומונשם. על-פי הדיווח הרפואי שהתקבל מבית החולים, הקטין סבל, בין היתר, מפגיעה מוחית נרחבת ומדימום ברשתית, ועל גבו נמצאו המטומות. בהיעדר הסבר שעניינו אירוע נפילה, חבלה או טראומה עלה חשד ל"חבלה לא תאונתית" ולטלטול הקטין. האירוע דווח לשירותי הרווחה ולמשטרת ישראל, ובעקבות זאת נעצר האב, ביום 24.5.2022. בהמשך שוחרר האב והוטלו עליו תנאים מגבילים עד ליום 28.7.2022. חקירת המשטרה בפרשה עודה מתנהלת.

4.

בד בבד, שירותי הרווחה נפגשו עם המשפחה, וביום 15.6.2022 נערכה ועדת תכנון וטיפול בעניינו של הקטין, בעודו שוהה בבית החולים. הוועדה המליצה כי האם תשהה עם הקטין בבית הוריה למשך חודש ימים לפחות, בהשגחתם, או עד להסרת ההגבלות שהוטלו על האב. כן הומלץ כי ההורים יפנו למעקב של התפתחות הילד ובהמשך ישלבו את הקטין במסגרת של מעון שיקומי, שם תיבנה עבורו תכנית המותאמת לצרכיו. לבסוף הומלץ כי במקביל ישולבו ההורים בהדרכה וישתפו פעולה עם המחלקה לשירותים חברתיים. ההורים הסכימו לכל המלצות הוועדה.

5.

ביום 21.6.2022 שוחרר הקטין מהאשפוז בבית החולים, ויחד עם אמו התגורר בבית הסבים עד ליום 31.7.2022. במועד זה, בוטלו ההגבלות שהוטלו על האב, וכך ההורים והקטין שבו להתגורר בביתם.

6.

ביום 9.8.2022 הביא האב את הקטין למרכז לרפואה דחופה (טר"ם), שם אובחן שבר ברגלו. בהמשך לכך, ובעקבות התערבות של גורמי הרווחה, ביום 12.8.2022 אושפז הקטין בשנית בבית החולים לצורך ביצוע של בדיקות מקיפות. בדיווח מבית החולים מיום 16.8.2022 צוין כי התגלו שברים נוספים בצלעותיו של הקטין וכי בבדיקת MRI נמצא מוקד דימומי חדש, שלא נראה בהדמיה הקודמת שבוצעה לו. בעקבות זאת התעורר אצל הרופאים המטפלים חשד גבוה ל"חבלה לא תאונתית". בהמשך לכך נערכה לקטין בדיקה רפואית לבחינת מחלות גנטיות שונות כדי לבחון שמא קיים גורם אחר שיכול להסביר את מצבו הרפואי.

7.

ביום 17.8.2022 הגישה המשיבה לבית משפט השלום בקשה למתן החלטת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער. בית משפט השלום התבקש להורות על אשפוזו של הקטין בבית החולים למשך 30 ימים או עד לקבלת תוצאות הבדיקות הגנטיות ובירור המצב הרפואי, לפי המוקדם. עוד התבקש בית משפט השלום להורות כי במהלך תקופה זו ההורים לא ישהו לבדם עם הקטין. בדיון שהתקיים למחרת היום בבית משפט השלום, הגיעו הצדדים להסכמה, על דעתה של האפוטרופא לדין שמונתה לקטין, לפיה הוא יישאר בבית החולים למשך עשרה ימים נוספים, או עד לקבלת תוצאות הבדיקות הגנטיות, לפי המוקדם, וכי ההורים לא ישהו איתו ללא השגחה של אדם נוסף. בית משפט השלום נתן צו ביניים בהתאם להסכמת הצדדים (צב"ן 39010-08-22, השופטת ק' צווטקוב דורפמן ). ביום 27.8.2022 הוארך תוקף הצו בהסכמה עד ליום 30.8.2022.

8.

ביום 28.8.2022 התקבלו תוצאות הבדיקות הגנטיות, שנמצאו תקינות.

9.

ביום 29.8.2022 הגישה המשיבה בקשה נוספת למתן צו ביניים דחוף לפי סעיף 12 לחוק הנוער, להוצאתו של הקטין ממשמורת הוריו והשמתו במשפחה המוכרת לשירותי הרווחה ואשר תשמש כאומנת חירום חסויה למשך 30 ימים. בבקשה נטען כי העדרו של הסבר רפואי למצבו של הקטין, כמו גם העובדה שמאז אשפוזו בבית החולים לא התגלו שברים נוספים או דימומים חדשים, מחזקים שניהם את החשד להתעללות בקטין.

10.

ביום 31.8.2022 קיים בית משפט השלום דיון בבקשה. בדיון טען בא-כוחם של ההורים כי החבלות נגרמו כתוצאה ממחלה נדירה, וכי אין לסמוך על תוצאותיהן של הבדיקות הגנטיות. לצד זאת, ההורים לא התנגדו להשמתו של הקטין במשפחת אומנה לפרק זמן של 30 ימים, אך הציעו כי הקטין יועבר לקרובי משפחתם (להלן: המשפחה המוצעת ), בפיקוח צמוד של אחות מוסמכת ושל רשויות הרווחה. ההורים אף הציעו "לרשת" את בית המשפחה המוצעת במצלמות. העו"ס לחוק הנוער התנגדה לכך, וטענה כי אין ביכולתה לפקח על המשפחה המוצעת, שאינה מוכרת לרווחה. היא הוסיפה, כי לא ניתן יהיה לוודא שההורים לא פוגשים את הקטין באופן לא-מפוקח, וממילא לא ניתן יהיה להבטיח את שלומו וביטחונו. האפוטרופא לדין הצטרפה לעמדה זו. במהלך הדיון שמע בית משפט השלום, במעמד צד אחד, גם את חוקר המשטרה האמון על החקירה הפלילית, שמסר מידע על התקדמות החקירה, וכן הגיש חומרים חסויים לעיונו של בית המשפט.

11.

בית משפט השלום הורה על מתן צו להוצאת הקטין ממשמורת הוריו למשך 30 ימים החל מיום 1.9.2022, ועל השמתו באומנת חירום חסויה. בית משפט השלום הדגיש כי לנוכח הממצאים הרפואיים המדאיגים והחקירה הפלילית המתנהלת, אין חולק בדבר הצורך לנקוט צעדים מידיים שיבטיחו את שלומו וביטחונו של הקטין, ב"מקום ניטרלי המפוקח באופן מלא". בית משפט השלום הדגיש כי להתרשמותו למשפחה המוצעת יש "קשר ומעורבות רגשית" עם ההורים ומשפחותיהם. בית משפט השלום הוסיף כי ההורים יפגשו את הקטין במועדים ובאופן שייקבע על-ידי רשויות הרווחה. עוד הורה בית משפט השלום כי האפוטרופא לדין תגיש עדכון בדבר מצבו של הקטין לא יאוחר מ-5 ימים ממועד קליטתו במשפחת האומנה. לבקשת בא-כוחם של ההורים, הורה בית משפט השלום על עיכוב ביצוע החלטתו עד ליום 4.9.2022 בשעה 14:00, כאשר עד למועד זה יוותר הקטין באשפוז בבית החולים.

12.

ביום 1.9.2022 הגישו ההורים ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, ולמחרת היום הגישו גם בקשה לעיכוב ביצוע שלה. ההורים טענו כי היה על בית משפט השלום להורות על השמתו של הקטין במסגרת של אומנה אצל המשפחה המוצעת המוכרת להורים, וכי פתרון זה היה מאפשר לאם להניק את הקטין או להעביר לו חלב אם שאוב.

13.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיכוב ביצוע, בציינו, מבלי לקבוע מסמרות, כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, וכי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת ההורים, לנוכח קיומו של חשש ממשי לפגיעה בקטין. בית המשפט המחוזי הבהיר, כי קבלת הבקשה לעיכוב ביצוע משמעה הותרת הקטין בבית החולים עד להכרעה בעניינו, וכי אף עובדה זו אינה תומכת בקבלת הבקשה. בית המשפט המחוזי הטעים כי ההורים אינם טוענים שלקטין יש קשר מיוחד עם המשפחה המוצעת, וכי למעשה קיים חשש כי הקרבה בין המשפחות דווקא תפגע בביטחונו של הקטין. לבסוף, ציין בית המשפט המחוזי כי לא מצא הצדקה להורות על קיום דיון בערעור עד ליום ראשון, ה- 4.9.2022 (הוא המועד שעד אליו עוכבה החלטתו של בית משפט השלום), בהתחשב בכך שהבקשה לעיכוב ביצוע הוגשה רק ביום שישי, ה-2.9.2022.

14.

הבקשה שבפני, שהוגשה היום בשעות הבוקר, מספר שעות לפני תום המועד שנקצב בהחלטתו של בית משפט השלום על עיכוב הביצוע, מכוונת כלפי החלטתו של בית המשפט המחוזי. בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדחה את הבקשה לעיכוב ביצוע ללא דיון ומבלי ששמע את טענות ההורים. לגוף הדברים נטען כי טובתו של הקטין תומכת בהשמתו במסגרת של אומנה שהיא חלק מהמשפחה המורחבת, וכי השמתו באומנת חירום חסויה היא צעד קיצוני ביותר, המנתק את הקטין לחלוטין ממשפחתו. לבסוף, נטען כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים. לעניין זה נטען כי לא ניתן לשלול את האפשרות שהקטין חולה במחלה נדירה, וכי אין ראיות לפגיעה בו מצד הוריו או מי מבני המשפחה. לנוכח האמור, טוענים ההורים כי יש להשיב את התיק לבית המשפט המחוזי על מנת שיקיים דיון בבקשה לעיכוב ביצוע.

15.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחיה שוכנעתי כי אין מקום ליתן צו ארעי, והוריתי למשיבה להגיש תשובה לבקשה עד היום בשעה 18:00, וזאת בהתחשב בעמדתה של האפוטרופא לדין בבית המשפט המחוזי, ובלוחות הזמנים הרלוונטיים. כמו כן, הוריתי לרשויות הרווחה להבהיר עד היום בשעה 13:00 באיזה אופן תוכל האם להעביר חלב אם לקטין. בהמשך לכך הוגשה הודעת הבהרה מטעם המשיבה, ובה צוין כי ככל שהאם מעוניינת להעביר חלב אם שאוב לקטין לצורך הזנתו בסמיכות להעברתו למשפחת האומנה, היא תוכל להעבירו לעו"ס לחוק הנוער ולעו"ס המשפחה אשר יגיעו היום בשעה 14:00 לבית החולים. כך, הוא יילקח יחד עם הקטין לאומנת החירום החסויה. עוד צוין כי ככל שהדבר לא יתאפשר והאם תהיה מעוניינת להעביר חלב אם נוסף במועד מאוחר יותר היום, היא תוכל לעשות כן באמצעות מונית שתיסע למשפחת האומנה החסויה, במימון של לשכת הרווחה. לבסוף צוין כי בהמשך תוכל האם להעביר חלב אם שאוב במהלך הביקורים שיתקיימו עם הקטין.

16.

בתגובת המשיבה, צוין כי בשעה 16:00 הועבר הקטין למשפחת האומנה החסויה והוא נקלט בביתה כעת. עמדת המשיבה היא כי יש לדחות את הבקשה, שאינה מצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". לגוף העניין נטען כי החלטותיהן של הערכאות הקודמות ניתנו לטובת הקטין, שמצבו הפיזי החריג והפגיעות בו מלמדים על סכנה לשלומו. המשיבה מדגישה, כי המשפחה המוצעת אינה מוכרת לגורמי הרווחה, ולפיכך לא ניתן לדאוג לכך שההורים ובני משפחה נוספים לא יפגשו בקטין ללא פיקוח. לשיטת המשיבה, רק השמתו של הקטין במסגרת של אומנת חירום חסויה, שאין לה כל קשר למשפחת ההורים, עשויה להבטיח את שלומו – וכל זאת בתקופת הביניים עד לבירור התמונה במלואה.

17.

לאחר שעיינתי כאמור בבקשה ובנספחיה, כמו גם בתיקי הערכאות הקודמות במערכת "נט המשפט", באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה. הבקשה ממוקדת כל כולה בעניינו הפרטני של הקטין, ולפיכך אינה עומדת באמות המידה לדיון ב"גלגול שלישי", אף לא במתכונתן המקלה, המותאמת לסוגיה האנושית הרגישה של צווי נזקקות והוצאה ממשמורת (ראו: רע"א 5737/15 פלונית נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה – משרד הרווחה והשירותים החברתיים , פסקה 22 (4.11.2015); רע"א 4499/19 פלוני נ' פלונית , פסקה 12 (14.7.2019); רע"א 1112/21 פלונית נ' רווחה ירושלים , פסקה 18 (21.2.2021); רע"א 4188/22 פלוני נ' המחלקה לשירותים חברתיים מסיל"ה , פסקה 26 (4.8.2022)). יש לציין כי ההורים אינם טוענים כי אין להוציא את הקטין ממשמורתם באופן זמני, והמחלוקת נסבה

על המיקום שבו ישהה למשך פרק הזמן הקצוב. במובן זה, אין מדובר בהחלטה בלתי הפיכה, ועניינו של הקטין ישוב וייבחן על-ידי בית משפט השלום עם הגשת הודעת העדכון על-ידי כי האפוטרופא לדין בעוד חמישה ימים.

18.

חזקה על רשויות הרווחה כי בהתאם להודעתם מהיום יאפשרו לאם להעביר לקטין חלב אם שאוב, ככל שתחפוץ בכך, כמפורט לעיל.

19.

סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.