רע"א 5799/01 יעקבזדה שבן מרגלית נ. ישראל בודה עו"ד בתפקידו ככונס נכסים

על זכויות המבקשת בדירה בפרוייקט "מגדלי פנקס" בתל-אביב (להלן: הדירה) הוטל עיקול במסגרת הליכי הוצאה-לפועל שנפתחו כנגד המבקשת - שאף הוכרזה כחייב מוגבל באמצעים - לאחר שחובותיה לנושיה הגיעו לסך של 3,136,943 ש"ח. בתאריך 20.7.00 מונה על זכויות המבקשת בדירה כונס-נכסים, אשר ערך שתי התמחרויות, שבהן זכה המשיב 4, שהציע לרכוש את דירת המבקשת תמורת 250,000 דולר.

בתאריך 21.6.01 אישר ראש ההוצאה-לפועל בתל-אביב-יפו את מכר הדירה והורה כי הדירה תפונה בתאריך 23.7.01. בהחלטתו דחה ראש ההוצאה-לפועל את טענות המבקשת כי העיקול הוטל על זכויות במקרקעין שאינן רשומות על-שמה כחייבת, באופן שהעיקול חסר-תוקף משום שניתן בניגוד לסעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז1967-, המעניק סמכות להטיל עיקול במצב זה רק לבית-המשפט המחוזי. כן נדחתה בקשה לאשר את מכר הדירה למשיב 5, שהציע לשלם תמורתה 80,000 דולר תוך מתן אפשרות למבקשת להמשיך ולהתגורר בדירה כל ימי חייה. בין היתר נקבע עוד בהחלטת ראש ההוצאה-לפועל, כי למבקשת יועמד סידור חלוף בסך 25,000 דולר.

כעבור 24 ימים, בתאריך 15.7.01, הגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה-לפועל וכן בקשה לעיכוב פינויה מן הדירה.

בתגובה לבקשות אלו קבע בית-המשפט המחוזי (סגן-הנשיא יהושע גרוס), כי אין מקום לעיכוב הליכי הפינוי במעמד צד אחד, והורה למשיבים להגיש את תגובתם לבקשות בתוך 15 ימים ממועד ההמצאה. בקשה שהגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי לעיון חוזר בהחלטתו נדחתה.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, שהוגשה היום, בצירוף בקשה לעיכוב ביצוע הליכי הפינוי שנקבעו למחר. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור חרף העובדה שלא הופקד עירבון.

עיקר טענת המבקשת הוא, כי החלטת בית-המשפט המחוזי שוללת ממנה את יכולתה לערער על החלטת ראש ההוצאה-לפועל, וזאת משום שלאחר פינוי המבקשת ומשפחתה מן הדירה לא ניתן יהא להשיב את מצבה של המבקשת לקדמתו, אם תתקבל בקשתה למתן רשות ערעור.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית-המשפט המחוזי שלא לעכב את הליכי פינוי הדירה, אף שטרם נתבררו טענות המבקשת לגופן. שכן, בנסיבות העניין, ההחלטה להימנע מהפסקת הליכי הפינוי מאזנת כראוי בין האינטרס של נושי המבקשת כי הליכי ההוצאה-לפועל, שנפתחו כאמור כבר לפני זמן רב, יימשכו ללא עיכובים, לבין האינטרס של המבקשת להגנה על קניינה.

עם זאת, עשויה להישמע הטענה, כי על-מנת שניתן יהא אומנם לברר את טענות המבקשת כלפי החלטת ראש ההוצאה-לפועל - שבהן אינני מביעה כמובן דעה - יש לעכב את השלמת הליכי מכר הדירה למשיב 4 ורישום הזכויות בה על-שמו. ברם, בקשה מסוג זה לעיכוב הליכי המכר ממילא לא הובאה בפני בית-המשפט המחוזי. בפני המבקשת, אם רצונה בכך, פתוחה איפוא הדרך לפנות בבקשה מתאימה לבית-המשפט המחוזי.

אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.