החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 5821/20 ת"ת אמרי המלך נ. האופוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור אזרחיבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על פסק דין חלקי של בית משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשה לרשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דין חלקי בתביעה לסילוק יד ממקרקעין שהועברו לניהול המשיב. הטענה כי הצעת פשרה התקבלה ונוצר הסכם מחייב נדחתה, משלא היה מפגש רצונות מלא. הבקשה נדחתה, לרבות בקשת עיכוב הביצוע, והמבקשים חויבו בהוצאות.

העובדות

המשיב מנהל מקרקעין עבור בעליהם הנעדרים. העמותה המבקשת, המנהלת בית ספר, מחזיקה במקרקעין ללא הרשאה שהוכחה. בית משפט השלום קיבל את תביעת הסילוק, ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי שדחה ערעור על פסק דין בתביעה לסילוק יד ממקרקעין?
  2. 2.האם נוצר הסכם מחייב על בסיס הצעת פשרה שהציע בית משפט השלום, כאשר הצדדים הגיבו להצעה בהודעות שונות?

הלכות

  1. 1

    רשות ערעור תידחה כאשר פסק הדין אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין

    ״לאחר שמצאתי כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים״
  2. 2

    לא נוצר הסכם מחייב על בסיס הצעת פשרה כאשר מהודעות הצדדים עולה כי לא התקיים מפגש רצונות מלא ביניהם

    ״מהודעות הצדדים שהוגשו בתגובה להצעת הפשרה עולה בבירור כי לא התקיים מפגש רצונות מלא ביניהם״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • סילוק יד
  • מקרקעין
  • הצעת פשרה
  • מפגש רצונות
  • עיוות דין
  • הוצאות
  • עיכוב ביצוע

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א 5821/20

לפני:

כבוד השופט מ' מזוז

המבקשים:

1. ת"ת אמרי המלך ע"ר

2. הרב דב מאיר מילר

נ ג ד

המשיב:

האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי

בקשה לרשות ערעור

על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים

ג'

כנפי-שטייניץ, ד' כהן-לקח

ו-

ד' גדעוני

) בע"א

39198-10-19 מיום 22.7.2020

בשם המבקשים:

עו"ד צמח גרין

החלטה

1.

בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים ג' כנפי-שטייניץ, ד' כהן-לקח ו- ד' גדעוני ) בע"א 39198-10-19 מיום 22.7.2020, במסגרתו נדחה ערעור המבקשים על פסק דינו החלקי של בית משפט השלום בירושלים (השופט א' גורדון ) בת"א 20527-12-17 מיום 29.7.2019. בפסק הדין התקבלה תביעת המשיב לסילוק ידם של המבקשים - עמותה המנהלת בית ספר ומנהלה - ממקרקעין שהועברו לניהולו של המשיב.

2.

בית משפט השלום קבע כי המשיב מנהל את המקרקעין עבור בעליו הנעדרים ומשכך רשאי לדרוש את פינוי העמותה; כי העמותה מחזיקה במקרקעין ועושה בהם שימוש לשם הפעלת בית הספר; וכי אין בידה כל זכות שבדין לעשות כן, משלא הוכיחה בראיות כי קיבלה מהמשיב או מבעלי המקרקעין הרשאה להחזיק בהם.

3.

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקשים, בתוקף סמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), משמצא לנכון לאמץ את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק דינו של בית משפט השלום, אשר תומכים במסקנה המשפטית ובתוצאה שנפסקה, וזאת מבלי שנפלה בו כל טעות שבחוק. בתוך כך, נדחתה טענת המבקשים שהועלתה לראשונה בערעור, לפיה הצעת פשרה שהציע בית משפט השלום בדיון מדצמבר 2018 התקבלה על ידי הצדדים, ועל כן נוצר הסכם מחייב מכוחו רשאית העמותה להמשיך ולהחזיק במקרקעין. זאת, מן הטעם כי מהודעות הצדדים שהוגשו בתגובה להצעת הפשרה עולה בבירור כי לא התקיים מפגש רצונות מלא ביניהם.

4.

לאחר עיון

בבקשה

ובנספחיה החלטתי, בתוקף סמכותי לפי תקנה 407א לתקנות, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצאתי

כי

פסק דינו של בית המשפט המחוזי

לא

מעורר כל שאלה משפטית

עקרונית

החורגת

מעניינם

של

הצדדים, וכי מתן רשות

ערעור

אינו

דרוש

כדי

למנוע עיוות

דין .

5.

הבקשה לרשות ערעור נדחית אפוא וממילא נדחית הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לצדה. המבקשים יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 4,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ט באב התש"ף (19.8.2020).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 39198-10-19

הלכות

  1. 1רשות ערעור תידחה כאשר פסק הדין אינו מעורר שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, ואין צורך במתן רשות ערעור כדי למנוע עיוות דין
  2. 2לא נוצר הסכם מחייב על בסיס הצעת פשרה כאשר מהודעות הצדדים עולה כי לא התקיים מפגש רצונות מלא ביניהם