רע"א 5825-23 רע"א 5825-23

בתמצית, המבקשים מעוניינים לדחות את המועד להפקדת הערובה עד שיתקיים דיון של הקרן למימון תובענות ייצוגיות שבו תידון בקשת המבקשים למימון ההליך שבכותרת. בנוסף, המבקשים טענו כי סכום הערובה הנדרש הוא משמעותי עבור שניהם, וכי אחד מהם מסר כי אין באפשרותו לשאת בחלקו בסכום זה. המשיבה טוענת כי יש למחוק את ההליך מאחר שהמבקשים עשו דין לעצמם ולא הפקידו את הערובה במועד שנקבע בהחלטה וכי הם היו חסרי תום לב בכך שהגישו את ההליך שבכותרת זמן רב לפני תום המועד הסטטוטורי וזאת, לטענתם, לצורך עיכוב ההליכים המתנהלים במקביל בבית המשפט קמא. עוד נטען כי אין לקבל את טענות המבקשים מאחר שהם לא צירפו תצהיר. הצדדים חלוקים גם בנוגע לפרשנות תקנה 4 לתקנות תובענות ייצוגיות (סיוע במימון בקשות לאישור ותובענות ייצוגיות), התש"ע-2010, ובפרט האם התקנה כוללת אפשרות של מימון הליכים ערעוריים על החלטות ביניים.

עיינתי בטענות הצדדים. ככלל, האפשרות לקבל מימון של הקרן למימון תובענות ייצוגיות עשויה, במקרים המתאימים, להצדיק דחיית מועד להפקדת ערובה. שיקול זה נשקל על רקע מכלול נסיבות העניין, כמו גם בשים לב לפרק הזמן שבו מתבקשת דחיית המועד (ראו, למשל, ע"א 8700/13 אטדג'י נ' מדינת ישראל משרד התחבורה (19.1.2014); ע"א 4110/18 פלונית נ' קדימה מדע חינוך לחיים בע"מ (12.8.2018)). בעניין הנוכחי, המבקשים טענו בנוסף בנוגע ליכולתם הכלכלית. טענות אלה הועלו רק בבקשה המשלימה, ומבלי שנתמכו בתשתית עובדתית כלשהי. בהיעדר אסמכתאות, ואף פירוט של טענות אלה, לא ניתן לקבלן. לצד האמור, שקלתי את יתר נסיבות העניין, ובהן, המועד שבו הוגש ההליך והמועד שבו ניתנת החלטה זו. במכלול הנסיבות, ראיתי ליתן ארכה להפקדת הערובה עד ליום 5.11.2023. בשים לב לטעמים שלעיל, המבקשים יהיו ערוכים לכך שלא יתבקשו ארכות נוספות.