רע"א 5864/09 pashion press llc נ. וסטי 1992 בע"מ ואחרים

1.

המבקשות הגישו נגד המשיבים בשנת 2004 שתי תובענות בגין הפרת זכויות יוצרים. התובענות הוגשו לבית המשפט המחוזי בתל-אביב והן נדונות במאוחד. לאחר שהמבקשות סיימו להביא את עדיהן והודיעו "אלה עדינו" הן עתרו לאפשר להן להציג ראיות נוספות. הבקשה נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ע' ברון) ביום 29.6.09. על דחיית בקשתן מלינות המבקשות בבקשת רשות ערעור זו.

2.

מן הבקשה (שצורפה לה רק החלטתו של בית משפט קמא) עולה כי כבר מתחילת הדרך טענו המשיבות, כי למבקשות אין זכויות יוצרים ביצירות נשוא התובענות. בית משפט קמא קיים הליכים מקדמיים בשני התיקים. בחודש פברואר האחרון נערכו שני דיוני הוכחות בהם נשמעו עדי התביעה. המבקשות הודיעו שסיימו להביא ראיותיהן. נקבע כי שמיעת ההוכחות תימשך ביום 12.7.09. המבקשות הגישו בקשה לאפשר להן להביא ראיות לגבי זהותם של מחברי היצירות וכי הזכויות ביצירות הועברו להן, וכן לדחיית הדיון שהיה קבוע ליום 12.7.09. הבקשה הוגשה רק לאחר שנסתיימה פרשת התביעה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ביום 29.6.09 באומרו כי בכוונת המבקשות "להניח תשתית ראייתית חדשה לגמרי ...". עוד צוין, כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר וכי המשמעות של קבלת הבקשה היא "פתיחה מחדש של מסכת הראיות בתיק". בקשת רשות הערעור דנא הוגשה ביום 16.7.09. מן האמור בה עולה כי עדי המשיבים (הנתבעים) העידו בדיון שנערך ביום 12.7.09.

3.

אין כל סיבה להעתר לבקשת רשות הערעור. כאמור, מעת שהונחה בפני בית המשפט עמדתם של המשיבים לפני מספר שנים ידעו המבקשות, כי המשיבים כופרים בזכותן של המבקשות לתבוע בגין הפרה של זכויות היוצרים. אף על פי כן ביקשו המבקשות להוסיף ראיות בשאלה הנזכרת רק לאחר שסיימו להביא את ראיותיהן. המבקשות לא תמכו בתצהיר את בקשתן לאפשר הוספתן של ראיות. משמע, לא ניתן כל הסבר בתצהיר מטעם המבקשות מדוע לא היה ביכולתן להביא את הראיות במסגרת פרשת התביעה ולפני שהן הודיעו כי השלימו להביא את ראיותיהן. השיהוי חייב היה להיות מוסבר בתצהיר. יתרה מזו, בינתיים התקדם ההליך צעד נוסף ונשמעה פרשת ההגנה ביום 12.7.09. המבקשות השהו את הגשתה של בקשת רשות הערעור עד לאחר הדיון ביום 12.7.09 והגישוה, כאמור, ביום 16.7.09 (לפי האמור בבקשה דנא הם קיבלו את ההחלטה שניתנה ביום 29.6.09 ביום 7.7.09). נזכיר, כי מדובר בתובענות שהוגשו בשנת 2004.

4.

חובה להבין מה המשמעות של קבלתה של בקשת רשות הערעור ומתן היתר למבקשות להביא את הראיות הנוספות. מדובר, לפי האמור בבקשה דנא, בעשרות תצהירים שבכוונת המבקשות להגיש. ברור, שמהלך כזה יביא לפתיחה מחדש של ההליך, כפי שסבר בית משפט קמא. ניתן להניח שגם המשיבים יבקשו להביא ראיות חדשות, בתגובה לראיות הנוספות מטעם המבקשות. למהלך כאמור יש השלכה אף מעבר לעניינן הפרטני של בעלות הדין דכאן. הבאה של ראיות נוספות, שמשמעה פתיחה מחדש של ההליך בערכאה הדיונית, תביא לכך שבית המשפט יידרש להקדיש זמן ניכר נוסף לצורך שמיעה וטיפול בשתי התובענות שבפניו. כתוצאה מכך ייפגעו בעלי דין אחרים שמחכים לשמיעה

של ההליכים שהם מעורבים בהם. כלומר, לא רק שקיים חשש לפגיעה במשיבים כתוצאה מההתנהלות הלקויה של המבקשות, אלא גם באחרים המצפים ומחכים ליומם בבית המשפט. לפיכך, לא נמצא לי ששגה בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשתן של המבקשות.

5.

בקשת רשות הערעור נדחית ללא שהמשיבים נדרשו ליתן תשובה.