רע"א 5864/12 המכללה הארצית להכשרה מקצועית סכנין בע"מ נ. מועצה מקומית אעבל

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט י' וילנר) בע"א 4004-07-12, אשר דחה בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום בקריות בעניין פינוי המבקשת מהמבנה בו היא מפעילה בית-ספר לגילאי תיכון (להלן: המבנה ).

1.

המבקשת היא חברה פרטית המפעילה ומנהלת רשת ארצית של מוסדות חינוך ובתי ספר להכשרה מקצועית בתחומים שונים. המשיבה היא המועצה המקומית אעבלין, בעלת המבנה אותו היא משכירה למבקשת משנת 2007. המשיבה הגישה לבית משפט השלום תביעה בה היא מבקשת לפנות את המבקשת מהמבנה. בין היתר, טענה המשיבה כי המבקשת הפרה את חוזה השכירות עימה, לא שילמה מיסים כמתחייב, וביצעה שינויים במבנה שלא על דעת המשיבה. על כך הוסיפה המשיבה טענות נגד חוקיות חוזה השכירות בינה לבין המבקשת, נגד הליך כריתת החוזה ועוד. המבקשת טענה מנגד כי החוזה נערך כדין ובכל מקרה המשיבה מנועה מלהעלות טענות נגד חוקיותו, והעלתה טענות סף שונות נגד הגשת התביעה בשיהוי ובחוסר תום לב.

2.

ביום 10.6.12 קיבל בית המשפט קמא את התביעה לפי שתי עילות נפרדות. בפסק הדין נקבע כי ההתקשרות בין הצדדים נעשתה תוך רמיסה גסה של הוראות חוק שונות, ושלפיכך דינה להתבטל לאור האינטרס הציבורי שלא להכשיר פעולות פסולות כגון דא. כמו כן קבע בית משפט השלום כי המבקשת הפרה באופן יסודי את הסכם השכירות עם המשיבה. בשל הרצון להביא לפינוי המבנה לאחר תום שנת הלימודים התשע"ב, הורה בית המשפט כי פינוי המבנה יעוכב עד ליום 10.7.12.

3.

על פסק הדין הגישה המבקשת ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בתוך כך, ביקשה היא מבית משפט השלום לעכב את ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור. ביום 9.7.12 קבע בית משפט השלום בהחלטתו כי סיכויי הערעור אינם גבוהים, בשים לב לכך שהתביעה התקבלה על בסיס שתי עילות נפרדות ולאור האינטרס הציבורי לאפשר למשיבה לממש את זכייתה בדין כבר עתה. לעניין מאזן הנוחות, מצא בית המשפט שבשל האופי של הפעילות המסחרית במבנה –

הפעלת בית-ספר תיכון, משמעות עיכוב ביצוע פסק הדין היא ככל הנראה דחייתו עד לתום שנת הלימודים התשע"ג, שכן ניתן להניח שבית משפט לא יורה לפנות בית-ספר במהלך שנת הלימודים. כמו כן צוין בהחלטה כי לאחר מתן פסק הדין, נערכה המשיבה להעברת תלמידי בית-ספר יסודי אחר בשטחה למבנה, ושלחה הודעות למאות תלמידים על מעבר זה. לבסוף, ציין בית המשפט שהמבקשת בחרה להגיש את הערעור לאחר 22 יום ממועד מתן פסק הדין ושמונה ימים בלבד לפני מועד הפינוי שנקבע, ימים ספורים לפני תחילת פגרת בתי המשפט, מה שיעכב את בירור הערעור.

4.

לאחר קבלת החלטה זו של בית משפט השלום, הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בהתחשב בסיכויי הערעור ובקובעו כי לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם המבקשת תזכה בערעור, שכן היא תוכל בעתיד לחזור למבנה או שהמשיבה תספק לה מבנה חלופי. עוד ציין בית המשפט המחוזי שהעובדה שבתקופה הנוכחית מצויים התלמידים בחופשה, יתאפשר הפינוי ללא פגיעה במהלך הלימודים. כמו כן, הסכים בית המשפט המחוזי עם הערת בית משפט השלום כי אם יעוכב הביצוע, הוא יתעכב ככל הנראה, לכל המוקדם, עד לחופשת הקיץ שלאחר שנת הלימודים התשע"ג.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובנספחיה, מצאתי כי דינה להידחות. הבקשה שבפנינו נדונה ונדחתה לגופה בידי שתי ערכאות קודמות. לדיון בבקשה זו בערכאה שלישית יש מקום רק אם מתעוררות בעטייה שאלות בעלות השלכות משפטיות או ציבוריות רחבות, החורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (רע"א 123/08 חניון חיפה נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128 (1982)). הבקשה למתן צו עיכוב ביצוע במקרה שבפנינו איננה מעוררת שאלות מסוג זה, ודי בכך כדי לדחותה.

6.

למעלה מן הצורך אציין כי נראה שאף לגופם של דברים אין עילה להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות. סיכויי הערעור אינם גבוהים על פניו, בהתחשב בכך שבית המשפט קמא קיבל את התביעה על שתי עילותיה הנפרדות הן באשר לאי חוקיות החוזה, הן באשר להפרת החוזה על ידי המבקשת. כמו כן, השימוש במבנה אינו לצרכי מגורים, ואף אין מדובר בזכויות הרשומות במרשם המקרקעין, אלא בשימוש מסחרי גרידא. במקרים מסוג זה אין נוטה ערכאה הערעור לעכב ביצוע פסק דין (ע"א 46/12 ניסים אסייג, ייעוץ וניהול בע"מ נ' אדרת (לא פורסמה, 5.3.12)), קל וחומר כאשר מדובר במסגרת בקשה לערעור "בגלגול שלישי" (רע"א 5290/08 הורביץ

נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסמה, 1.7.08)). במקרה זה אף אין הצדקה לעכב את הליך הפינוי, העלול להסב נזק ישיר לתכניות המשיבה לשנת הלימודים הבאה ולתלמידים העתידים לעבור למבנה, ובכך לאינטרס הציבורי הכללי.

בנוסף, יש ליתן משקל לעיתוי בו בחרה המבקשת להגיש את הבקשה, כמה ימים לפני ביצוע פסק הדין ובחלוף 22 יום מקבלתו, כמו גם להשלכות האפשריות של דחיית מועד ביצוע פסק הדין שעשוי להידחות עד לתום שנת הלימודים הבאה. בשל כך אינני מוצאת מקום להתערב בהחלטות הערכאות הקודמות בבקשה דנן.

משזו החלטתי ביחס לבקשת רשות הערעור, ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. רק אציין כי טענות המבקשת בבקשה לעיכוב ביצוע ביחס למאזן הנוחות נטענו בעלמא וללא ביסוס מינימאלי בדבר הקושי בהעברת הציוד הדרוש לבית-ספר אחר של הרשת. כך גם לא ניתן הסבר משכנע באשר לעיכוב בתחילת העברתו של הציוד, ולא לנזקים הכספיים שתספוג המבקשת מביצוע פסק הדין, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה לעיכוב ביצוע.

הבקשה, איפוא, נדחית. הצו הארעי שהוצא על ידי ביום 1.8.12 בטל. המבקשת תישא בשכר טרחת המשיבה בסך של 5,000 ₪.