פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
5873/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש
ת:
י.ד. רכב ותחבורה בע"מ
נגד
המשיבים
:
1. מפלגת ש"ס - התאחדות הספרדים העולמית
2. מישל לסטריג'ר
3. אבניאל חבני
4. חררי דב
5. כהן יצחק
6. אוחנה אביגדור
7. מיידני שלמה
8. רוסטימיאן הרצל
9. טל דוד
10. סעיד מעדי מגייב
11. עלי אברהים טאהא
12. שטרית פנחס
13. משאלי אשר
14. לוי יצחק
15. מזרחי יצחק
16. אוטמזגין מאיר
17. הדרי עפר
18. דואני אשר
19. קדוש מרדכי
20. ויצמן אברהם
21. אבוזגולו מאיר
22. בן שושן שלמה
23. פרקש שמואל
24. אנג'ל משה
25. אטון עקיבא
26. שמחוף אליעזר
27. עידן דוד
28. חדד ישראל
29. אוחנה יהודה
30. מלאכי רפאל
31. אלי צוברי
32. יצחק כהן
33. דניאל מזוז
34. יום ליום הוצאה לאור
(1992) בע"מ
35. מ.י.ל.ה - שיווק
אלקטרוניקה (1994) בע"מ
בכינוס נכסי
36. מ.י.ל.ה (מישל
לסטריג'ר) שירותי
אלקטרוניקה בע"מ (בכינוס נכסים)
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט
המחוזי
בחיפה מיום 29.5.02 בע"א 2759/01
שניתן
על-ידי כבוד השופטים ג' גינת, י' גריל
ור'
חפרי-וינוגרדוב
בשם
המבקשת: עו"ד ד' בטאט; עו"ד א' מעוז
החלטה
המבקשת חוייבה בבית-משפט השלום בחיפה להחזיר כספים שאת חלקם גבתה מן המשיבים באמצעות לשכת ההוצאה-לפועל ואת חלקם, ישירות מידי המשיבה 1. המבקשת ערערה לבית-המשפט המחוזי בחיפה, וטענה כי בית-משפט השלום טעה בהימנעו מלקזז הוצאות שהוציאה המבקשת לגביית חובה באמצעות לשכת ההוצאה-לפועל, וכן כספים שנפסקו לזכותה בערכאות שונות. ערעורה נדחה על-ידי בית-המשפט המחוזי בפסק-דין קצר. זאת, מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-.
בפסק-דינו קבע בית-המשפט המחוזי, כי הערעור נדחה הן משום שהשגות המבקשת הופנו כנגד ממצאים עובדתיים והן בשל קיומן של הנסיבות המנויות בתקנה 460(ב) הנ"ל.
מכאן הבקשה לרשות ערעור, שבה חוזרת המבקשת על טענותיה בערעור, ואף מוסיפה כי לא התקיימו הנסיבות המפורטות בתקנה 460(ב), שהן כי לא היה מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק-הדין מושא הערעור, כי ממצאים אלה תומכים במסקנה המשפטית וכי אין בפסק-הדין טעות שבחוק.
המבקשת טוענת כי דחיית הערעור, לעצמו, ללא הנמקה, מעורר שאלה חוקתית המצדיקה מתן רשות ערעור.
טענות אלה אינן יכולות להתקבל. על אף הלבוש המשפטי שהמבקשת ניסתה להלביש את טענותיה, אין בפניי אלא מקרה הנוגע לצדדים בלבד, שעניינו חישוב גובה החוב שהמשיבים היו חייבים למבקשת. ואף אם טעו שתי הערכאות, טעות זו אינה עילה למתן רשות ערעור.
אוסיף עוד, כי ערעורה של המבקשת נדון בבית-המשפט המחוזי בכתב ובעל-פה, ובכך שנדחה בפסק-דין קצר, גם אם לטענתה הוא מוטעה, אין כדי להקים עילה לערעור בגלגול שלישי.
מעבר לדרוש אוסיף, כי למקרא פסק-דינו של בית-משפט השלום והשגותיה של המבקשת נגדו, ברי, כי צדק בית-המשפט המחוזי בקביעתו כי המבקשת תוקפת בערעור את ממצאיו העובדתיים של בית-משפט השלום, שככלל, ערכאת ערעור אינה דנה בהם.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו בתשרי תשס"ג
(2.10.02).
ש
ו פ ט ת