רע"א 5873/19 יוסף לוי ו231 אח' נ. הבנק הבינלאומי הראשון סניף 029

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ב ת"א 62096-02-17 (השופט ג' גונטובניק ) מיום 1.7.2019, בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשת המבקשים להורות על גילוי מסמכים.

2.

אלה העובדות בתמצית: המבקשים הם קבוצת משקיעים בפרוייקטים ששיווקה המשיבה 4 (להלן: החברה ). המשיב 2 (להלן: כהן) הוא מנהל החברה, אחד מבעליה, ושימש כנאמן לכספי המשקיעים; המשיב 3 הוא שותפו. המשיב 1 (להלן: הבנק ) הוא הבנק שבו נוהלו חשבונות הנאמנות וחשבון החברה. ביום 28.2.2017 הגישו המבקשים את התביעה דנן, שבה טענו למעשי הונאה ותרמית מצד המשיבים 4-2, אשר בוצעו בשיתוף פעולה ביודעין, בעצימת עיניים, או ברשלנות חמורה של הבנק. על-פי הנטען, בנובמבר 2012 קיבלו המשקיעים במפתיע הודעה על כך שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים. בעקבות זאת, התעורר חשדם שהדוחות שנשלחו אליהם היו כוזבים, ושהרווחים שחלקם קיבלו עד אותו שלב היו למעשה כספיהם של משקיעים חדשים, כחלק מהונאת פירמידה. על מנת לברר מה התרחש בחשבונותיהם, פנו ששה מהמבקשים, שהיו חברי ועד הפעולה

הארצי של מרבית המשקיעים, בהמרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. הסעד שביקשו, היה צו עשה שיורה למשיבים להעביר את כל הפרטים הנוגעים לחשבונות הרלוונטיים. הבנק לא התנגד לבקשה, והותיר לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בשאלה האם להסיר את החיסיון הבנקאי שחל על המסמכים שהתבקשו. ביום 25.12.2013 ניתן פסק הדין בהמרצת הפתיחה, שבו הורה בית המשפט לכהן למסור למבקשים את כל דפי החשבון הנוגעים לחשבון החברה ולשלושה חשבונות נאמנות שצוינו בפסק הדין. עוד נקבע, כי אם לא ימסור כהן את הדפים במועד שנקבע, יהיה על הבנק למסור אותם. בין הצדדים נתגלעו מחלוקות באשר ליישומו של פסק הדין, וההליכים בתיק המשיכו להתנהל עוד כשנתיים, עד שלבסוף, ביום 9.12.2015, הודיע הבנק לבית המשפט כי העברת המסמכים הסתיימה.

3.

לאחר שנסתיימו ההליכים בהמרצת הפתיחה, הגישו המבקשים את התביעה דנן. במסגרת התביעה, פנו המבקשים לבית המשפט בבקשה לגילוי מסמכים, בגדרה ביקשו לקבל מסמכים שלטענתם חויב הבנק למסור במסגרת פסק הדין בהמרצת הפתיחה, וכן מסמכים נוספים. בתוך כך, התבקשו: דפי החשבון שלא נמסרו, מסמכי פתיחת חשבונות, נהלים פנימיים של הבנק (כולל נהלים בעניין הלבנת הון), תכתובות פנימיות, דוחות ביקורת ודפי ריכוז עמלות. הבנק התנגד לבקשה בטענה שפסק הדין בהמרצת הפתיחה קוים, שהמרצת הפתיחה מקימה מעשה בית דין, ושאין לאפשר למבקשים לערוך 'מקצה שיפורים' במסגרת הבקשה דנא.

4.

בית המשפט המחוזי דחה את עיקר הבקשה. נקבע, כי המרצת הפתיחה מקימה מעשה בית דין ביחס למסמכים שהתבקשו במסגרתה. בהתאם לכך, נדחתה הבקשה לקבל את דפי החשבון,

אותם חויב הבנק למסור על-פי פסק הדין בהמרצת הפתיחה. כמו כן נדחתה הבקשה לקבל את התכתובות הפנימיות ודוחות הביקורת, וזאת כיוון שאלה נתבקשו במסגרת המרצת הפתיחה, אך בית המשפט לא הורה על מסירתם. עוד קבע בית המשפט, כי ככל שסבורים המבקשים שהבנק לא קיים את פסק הדין בהמרצת הפתיחה – עליהם לפעול בערכאה שנתנה את פסק הדין, ולא לנהל מחדש את ההליך לפניו. הבקשה לקבל את דפי ריכוז העמלות נדחתה אף היא, שכן נקבע כי אינם רלוונטיים, וממילא הנתונים בהם מעוניינים המבקשים נמצאים בדפי החשבון שנמסרו במסגרת המרצת הפתיחה. אשר לנהליו הפנימיים של הבנק, נקבע כי אלה יומצאו לבית המשפט במעמד צד אחד, על מנת שיכריע האם יש מקום לגלותם. מכך הוחרגו הנהלים בעניין איסור הלבנת הון, שהבקשה לגילויים נדחתה נוכח רגישותם ומידת הרלוונטיות המוגבלת שלהם. לבסוף, התקבלה הבקשה לגילוי מסמכי פתיחת החשבונות.

5.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, בגדרה שבים המבקשים על בקשתם לקבל את המסמכים. לטענתם, שגה בית המשפט בקבעו, כי פסק הדין בהמרצת הפתיחה מקים מעשה בית דין, שכן אין מדובר באותם צדדים, ועילת התביעה אינה זהה. לטענתם, עסקה המרצת הפתיחה " בגזרה צרה ומצומצמת לצורך קבלת מסמכים בסיסיים וראשוניים" , ועם הגשת התביעה המהותית נדרשים מסמכים נוספים. פסק הדין בהמרצת הפתיחה "נסוב אך ורק על דפי החשבון" , ולכן לכל הפחות אין בו כדי למנוע מהם לבקש את גילוי דוחות הביקורת והתכתובות הפנימיות. בנוסף, התנהלותו של הבנק, שקיים באופן חלקי בלבד את פסק הדין בהמרצת הפתיחה, מחייבת לטענת המבקשים פרשנות מצמצמת לעיקרון של מעשה בית דין. עוד נטען, כי שגה בית המשפט בכך שלא הורה על גילוי מיידי של נהלי הבנק הפנימיים ודחה את הבקשה לגילוי נוהל הלבנת הון, ובכך שקבע כי מסמכי ריכוז העמלות אינם רלוונטיים.

6.

בתשובתו טוען הבנק, כי דין הבקשה להידחות. ראשית נטען, כי הבקשה גורפת וכוללנית ויש לדחותהּ על הסף על-פי סעיף 1(10) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009. לגוף הדברים נטען, כי בדין דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה וכי אין לשנות מהחלטתו. עסקינן באותו עניין שהתברר במסגרת המרצת הפתיחה. אף הצדדים הם אותם צדדים, שכן נציגי ועד הפעולה שהגישו את המרצת הפתיחה יצגו בפועל את המבקשים. הבנק השקיע משאבים רבים בהפקת המסמכים שנדרשו במסגרת המרצת הפתיחה, ולא ראוי להתיר למבקשים לשוב ולגרור אותו להליך נוסף שטומן בחובו עלויות נוספות. אשר לדוחות הביקורת והתכתובות הפנימיות נטען, כי בניגוד לטענת המבקשים, מסמכים אלה התבקשו במסגרת המרצת הפתיחה, כפי שעולה ממכתב הדרישה ששלחו המבקשים לבנק ביום 29.5.2013 (להלן: מכתב הדרישה ). המבקשים חזרו על הדרישה במכתב זה מספר פעמים במסגרת ההליך שנוהל, ואין לאפשר להם לנהל את ההליך מחדש במסגרת התביעה הנוכחית.

7.

לאחר עיון בבקשה, בתשובה, ובנספחיהן, ושקילת הנימוקים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לא ניתן לקבל את טענת המבקשים, לפיה מדובר בעניינים שונים שנוהלו בין צדדים שונים. אמנם, המרצת הפתיחה הוגשה על-ידי ששה מתוך 232 המבקשים, אולם, המבקשים בהמרצת הפתיחה הציגו עצמם בתור חברי ועד הפעולה הארצי, המייצגים את קבוצת המשקיעים. כל מטרתה של המרצת הפתיחה, היתה לקבל את המסמכים ולבסס את תביעת המשקיעים בהליך שלפנינו. כפי שקבע בית המשפט המחוזי: "הקרבה המשפטית בין התובעים שלפני לתובעים בהמרצת הפתיחה ברורה, והמדובר למעשה באותו עניין ובאותה פרשה" . אין לקבל את טענת המבקשים, כי מדובר ב" פרשנות מרחיבה" למושג זהות הצדדים. תפקידם המובהק של חברי ועד הפעולה בהמרצת הפתיחה היה לייצג את עניינם של המבקשים; ההבחנה הנטענת בין ההליכים – מלאכותית.

8.

לשיטת המבקשים, הבנק נמנע ממסירת דפי החשבון עליה הורה פסק הדין בהמרצת הפתיחה, ומשכך מוצדק לפתוח פתח ולאפשר להם לקבל את המסמכים במסגרת הליכי הגילוי דנן. אין בידי לקבל טענה זו. בדין קבע בית המשפט המחוזי, כי האכסניה המתאימה לבירור טענות המבקשים בדבר אי-קיום הוראות פסק הדין בהמרצת הפתיחה, היא באותו ההליך. ואמנם, טענות אלה אכן נטענו במסגרת הליכים שונים שהתנהלו בתיק במשך כשנתיים לאחר מתן פסק הדין. לא ניתן לעוררן מחדש במסגרת התביעה דנן, לא כל שכן מבלי שהמבקשים מצביעים על סיבה שבגינה הפסיקו לפעול לקבלת המסמכים במסגרת המרצת הפתיחה.

9.

הוא הדין ביחס לדוחות הביקורת והתכתובות הפנימיות. כפי שעולה מתשובת הבנק, הדרישה לקבלת מסמכים אלה עלתה כבר במכתב הדרישה. חברי ועד הפעולה הפנו למכתב זה מספר פעמים במסגרת ההליכים בהמרצת הפתיחה; הן בדיונים שהתקיימו, הן בסיכומיהם. אכן, התייחסות למסמכים אלה בפסק הדין – אַיִן. אולם, בכך אין די כדי להצדיק דיון מחדש בעניינם. ככל שסברו המבקשים כי פסק הדין מורה במשתמע על מסירת המסמכים, היה עליהם לנקוט בפעולות לאכיפתו. ככל שגרסו שבקשתם לא התקבלה, הרי שהדרך להשיג על כך היא בהגשת ערעור, לא בניהול הליך מחודש.

10.

לא מצאתי ממש גם בטענות המבקשים בעניין דפי ריכוז העמלות והנהלים בעניין איסור הלבנת הון. המבקשים חוזרים על טענותיהם בעניין הרלוונטיות של מסמכים אלה אך אינם מצביעים על פגם שנפל בשיקול הדעת של בית המשפט; ממילא לא מצאתי כי נפל פגם כאמור. אשר לנהלים שנקבע כי יועברו לעיון בית המשפט עובר לגילויים, מתשובת הבנק עולה שההכרעה הפכה תיאורטית. נוהל פתיחת חשבון נאמנות הועבר לבית המשפט בהתאם להחלטה, וביום 17.10.2019 החליט בית המשפט על גילוי "רובו המכריע" של הנוהל, וכך נעשה. משכך, אינני נדרש לעניין.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

המבקשים ישאו בהוצאות הבנק בסך של 5,000 ₪.