רע"א 5896/22ראויה חפאג'ה נ. מור כהן (עו"ד)

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 1.7.2022 (רע"א 50442-06-22, השופט ג' שני ). בית המשפט המחוזי דחה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום ברמלה מיום 8.6.2022 (ת"א 45522-06-21, השופטת א' פריי ).

2.

מקורה של הבקשה דנן בסכסוך בין המבקשת לבין המשיב, עורך דין במקצועו, שעל-פי הנטען העניק לה שירותים משפטיים במסגרת הליכים לרכישת דירה. עוד נטען כי המשיב התרשל בטיפול המקצועי שהושיט למבקשת.

3.

על רקע זה, ביום 21.6.2021 הגישה המבקשת תביעה נגד המשיב לבית משפט השלום ובה טענה כי התרשלותו המקצועית גרמה לה לנזקים כספיים שונים. בהתאם, המבקשת עתרה לקבלת פיצוי בסך כולל של 785,000 שקלים.

4.

ביום 20.1.2022, לאחר שהמשיב לא הגיש כתב הגנה, וזאת על אף שהוזמן כדין וחרף ארכות שקיבל לצורך כך, בית משפט השלום נעתר לבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בהתאם לכך, בית משפט השלום קיבל את התביעה וחייב את המשיב לשלם למבקשת את מלוא סכום התביעה, בתוספת אגרת בית המשפט ושכר טרחת עורך דין.

5.

ביום 19.5.2022 הגיש המשיב בקשה לביטולו של פסק הדין הנזכר. בנימוקי הבקשה, ציין המשיב כי כבר ביום 10.1.2022 הגיש כתב הגנה מטעמו, אלא שמטעמים שאינם ידועים לו כתב ההגנה נדחה מהמרשם מבלי שקיבל הודעה על כך. עוד ציין המשיב כי לא קיבל את הבקשות שהוגשו למתן פסק דין בהיעדר הגנה, וכי אף פסק הדין שניתן לא הומצא לו כדין.

6.

ביום 8.6.2022 קיבל בית משפט השלום את בקשת המשיב וביטל את פסק הדין שנתן. תחילה, בית משפט השלום קבע כי אין מקום לביטול פסק הדין מטעמים שבצדק, שכן היה על המשיב לעקוב ולוודא כי כתב ההגנה נקלט במרשם. כמו כן, בית משפט השלום דחה אף את טענות המשיב לפיהן לא ידע על פסק הדין שניתן, נוכח העובדה שלפי רישומי מערכת נט המשפט בא-כוחו צפה בפסק הדין האמור. עם זאת, לבסוף בית משפט השלום החליט להיענות לבקשה לאחר שמצא כי אי-הגשת כתב ההגנה על-ידי המשיב נעשתה בשוגג ולא מתוך זלזול בהליך השיפוטי, ולאחר שהתרשם כי יש בידיו טענות הגנה אשר עשויות להשפיע על תוצאות ההליך. בהמשך לכך, חייב בית משפט השלום את המשיב בתשלום הוצאות המשיבה בסך 2,000 שקלים.

7.

ביום 23.6.2022 המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטת הביטול לבית המשפט המחוזי. בעיקרו של דבר, המבקשת טענה כי בית משפט השלום שגה בכך שקיבל את בקשת המשיב על אף שזו הוגשה רק בחלוף כארבעה חודשים מיום מתן פסק הדין. עוד הוסיפה המבקשת כי בינתיים נפתח בעניין תיק הוצאה לפועל ובקשר לכך שולמו הוצאות ואגרות. כמו כן, המבקשת טענה כי, חרף קביעותיו של בית משפט השלום, נסיבות העניין אף תומכות במסקנה כי המשיב זלזל במופגן בהליך השיפוטי.

8.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור בציינו כי בנסיבות שבהן הערכאה הדיונית החליטה שלא לחסום את דרכו של בעל דין בטרם נשמעו טיעוניו, ערכאת הערעור לא תתערב בנקל. בית המשפט המחוזי הוסיף, כי לאחר שנתן דעתו לנסיבות העניין, ובכללן לפרק הזמן שחלף עד להגשת בקשת הביטול, אין הוא סבור שנפל פגם באיזון שערך בית משפט השלום.

9.

הבקשה שבפני מכוונת כלפי פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ובה חוזרת המבקשת על עיקרי טענותיה כפי שהועלו בפני הערכאות הקודמות. עוד טוענת המבקשת כי המקרה מעורר שאלות מהותיות החורגות מעניינם הפרטי של הצדדים, בין היתר ביחס לביטולו של פסק דין לאחר תקופה ממושכת ואף לאחר שנפתח תיק הוצאה לפועל בעקבותיו. בהקשר זה אף שבה ומדגישה המבקשת את ההוצאות השונות שנגרמו לה כתוצאה מהתנהלות המשיב.

10.

לאחר שנתתי דעתי לטענותיה של המבקשת אני סבורה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובה. זאת, מאחר שאינה עומדת באמת המידה המצמצמת שנקבעה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". על אף שהמבקשת ניסתה לשוות כסות עקרונית לבקשתה, מצאתי כי זו נטועה היטב בנסיבותיהם הקונקרטיות של הצדדים ואינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם. כמן כן, לא התרשמתי כי דחיית הבקשה עלולה לגרום עיוות דין. הערכאות הקודמות נתנו דעתן לכלל טענותיה של המבקשת ולא מצאתי כי נפל בהכרעותיהן פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. מובן, כי אין בהחלטתי זו כדי לנקוט כל עמדה ביחס לגוף המחלוקת שבין הצדדים, אשר כעת תתברר לגופה. למעלה מן הצורך אוסיף, כי טענותיה של המבקשת באשר להוצאות שנגרמו לה שמורות עמה, ויוכלו להיבחן, בתוך המכלול, בתום ההתדיינות.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות.