רע"א 590/14 דוסט אליהו ו-87 אח' נ. דובק בע"מ

לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט מ' סובל ) בתל"א 9270-10-12 מיום 9.12.2013, בה הכריע באבעיה שהופנתה אליו על ידי הבורר עו"ד ורו"ח יחזקאל פלומין.

רקע עובדתי בתמצית

1.

בין הצדדים מתנהל הליך בוררות דו-שלבי בשאלת הפיצוי שצריכה לשלם המשיבה למבקשים בגין נטילת קווי הפצה. בנוסף לכך, בבוררות קיימת ערכאה ראשונה וערכאת ערעור. כערכאה הראשונה משמש כבוד הבורר פלומין וכערכאת הערעור משמש כבוד הבורר השופט (בדימ') יעקב שמעוני. המשיבה טענה לפני הבורר פלומין כי קיימת סתירה בין פסק משלים של הבורר שמעוני מיום 5.9.2012 לבין פסק קודם שניתן על ידי הבורר שמעוני ביום 12.3.2006 ופסיקתא שניתנה על ידו בהמשך לאותו פסק ביום 4.4.2006. לפיכך, שוכנע הבורר פלומין כי יהא זה נכון לפנות בנסיבות העניין באבעיה לבית המשפט המחוזי על מנת שיתן חוות דעתו בגדרי "בעיית עצה".

עיקרי החלטתו של בית המשפט המחוזי

2.

במסגרת הדיון באבעיה מצא בית המשפט המחוזי הנכבד כי עמדות הצדדים לגבי המחולקת הנדונה לפניו הינן קיצוניות לכאן ולכאן (סעיף 17 להחלטת בית המשפט המחוזי). יחד עם זאת, מצא בית המשפט כי קיים קושי ליישב בין שתי פסיקות של הבורר שמעוני כאמור, ולפיכך קבע את מנגנון הפיצוי שלפיו צריך הבורר פלומין לנהוג (הפסקה הראשונה בסעיף 18 להחלטת בית המשפט המחוזי). יחד עם זאת, קבע בית המשפט המחוזי, כי ככל שהסכסוך ישוב להתברר בעתיד לפני הבורר שמעוני במסגרת ערעור על פסיקתו של הבורר פלומין, שמורה לבורר שמעוני גמישות "להגדיל את תקופת הפיצוי חלף הודעה מוקדמת מעבר לתקופה המירבית של ארבעה חודשים אותם קצב בפסק הביניים המשלים בערעור, ובכלל זה הגדלה הנעוצה בפגיעה בציפייה ובעשיית עושר ולא במשפט" (הפסקה השנייה בסעיף 18 להחלטת בית המשפט המחוזי).

דיון והכרעה

3.

בבקשה שלפני טוענים המבקשים כי קיימת הצדקה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לאור קיומם של שישה טעמים שונים וכל שכן בהצטברותם, כאשר המבקשים טוענים לקיומן של שאלות משפטיות שונות. לאור התוצאה אליה הגעתי, לא ראיתי מקום לפרט את מכלול הטיעונים שהעלו המבקשים, גם אם יש בהם טעם ואיני מביע עמדה בנדון. החלטתי לדחות את בקשת הרשות לערער אף מבלי להיזקק לתשובת המשיבה.

4.

הטעם העיקרי לתוצאה אליה הגעתי נעוץ בכך שבמתווה שנקבע על ידי בית המשפט המחוזי, הותיר בית המשפט מידה רבה של גמישות לבורר שמעוני בגדרי ערעור שאפשר כי יוגש במסגרת הבוררות. משכך, אפשר כי הכרעה בטענותיהם של המבקשים כמפורט בבקשתם הינה מוקדמת ויתכן כי תתייתר במידה רבה לאור הכרעתו העתידית של הבורר שמעוני, אם וככל שתהיה כזו. אף אם לא ישוב הבורר שמעוני להידרש למחלוקת שבין הצדדים הרי שהמבקשים יוכלו להעלות טענותיהם בגדרי ההליכים המותווים בדין לתקיפת פסק בוררות. מטעם זה אף לא ניתן לומר כי היעתרות לבקשת רשות הערעור דרושה לצורך מניעת עיוות דין או משיקולי צדק. בנוסף, לא מצאתי מקום להיענות לבקשת המבקשים לחייב את הבורר שמעוני לדון בהגדלת היקף הפיצויים, שכן בית המשפט המחוזי הותיר את העניין לשיקול דעתו. חיוב הבורר שמעוני לדון בעניין הינו סעד קיצוני שעניינו התערבות בשורש שיקול דעתו של בורר באופן הסותר את עקרונות הריסון השיפוטי בגדרי הפיקוח על הליך הבוררות.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית. משלא התבקשה תשובה איני עושה צו להוצאות.