רע"א 5916/00 אריקטון חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ. ארא חברה לעבודות הנדסה ובנ

המבקשת, חברה קבלנית, משמשת כקבלן ביצוע מטעם המשיבה ושותפתה בשני מיזמי בנייה, שבגידרם מוקמות 205 יחידות-דיור באתרי בנייה בגן-יבנה ובבאר-שבע המצויים בבעלות המשיבה. משנקלעה המבקשת לקשיים כספיים, ולאחר שלבקשתה מונו לה נאמנים לביצוע תכנית הבראה והוצא צו הקפאת הליכים, הודיעה לה המשיבה על ביטול ההסכם שמכוחו הועסקה המבקשת בבנייה עבורה, ודרשה כי המבקשת תפסיק את פעילותה באתרי-הבנייה ותעזבם לאלתר.

המבקשת עתרה לבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע למתן צו מניעה זמני כנגד תפיסת המשיבה את אתרי-הבנייה. במסגרת הדיון הגיעו הצדדים לכלל פשרה (להלן: הסכם הפשרה), שבגידרה הוסכם כי המבקשת תמשיך בהשלמת המיזמים תוך שייקבעו לוחות זמנים לבנייה וימונה מפקח (להלן: המפקח) לבחינת קצב התקדמות הבנייה על-פי לוחות אלו. עוד נקבע בהסכם הפשרה, כי אם יקבע המפקח שהמבקשת אינה מקדמת כנדרש בלוחות הזמנים את בניית יחידות-הדיור, יועבר "ביצוע העבודה לפי ההסכם..מידי [הנאמנים] לידי [המשיבה] או מי מטעמה... ו"[המפקח] יפקח על ביצוע העבודה על-ידי [המשיבה]". תוקפו של הסכם הפשרה הותנה בכך שהמבקשת תציג מממן חיצוני לפעילותה, ולאחר שהמבקשת הצליחה כעבור מספר ימים לעמוד בתנאי זה, נתן בית-המשפט המחוזי להסכם הפשרה תוקף של החלטה.

בהסתמך על הסכם הפשרה חתמו המבקשת והמממן החיצוני על חוזים עם קבלני-משנה וספקים, והמשיכו בבנייה. דא עקא, בתאריך שנקבע בהסכם הפשרה הגיש המפקח דו"ח ובו קבע כי המבקשת, באמצעות הנאמנים, לא עמדה ביעדי הבנייה שהוגדרו בלוחות הזמנים. המשיבה הגישה איפוא לבית-המשפט המחוזי בקשה להורות לנאמני המבקשת לפנות את אתרי-הבנייה האמורים.

בית-המשפט המחוזי (השופטת שרה דברת) קבע כי לא נעשה כל ניסיון מצד הנאמנים או מצד מנהלי המבקשת לשנות את מועדי הבנייה שהוגדרו בלוחות הזמנים, ומשקבע המפקח כי המבקשת לא קידמה בקצב נאות את הבנייה, הרי שמכוח הסכם הפשרה על המבקשת לחדול מן הבנייה ולעזוב את אתרי-הבנייה.

מכאן הבקשה שבפניי, שבגידרה נטען כי בית-המשפט המחוזי התעלם מכך שהמפקח פעל בחוסר תום-לב ומן הטענות שהעלתה המבקשת כנגד טעויות בדו"ח המפקח. עוד טענה המבקשת, כי הנזקים שייגרמו לה ולמממן החיצוני שהשיגה כתוצאה מהפסקת פעילותה בבניית המיזמים, הם עצומים, ואף עלולים להכשיל את תהליך הבראתה. לבסוף נטען, כי על-פי לשונו של הסכם הפשרה, קביעת המפקח כי המבקשת לא עמדה בלוחות הזמנים צריכה הייתה להוביל לכך שהמבקשת תמשיך בביצוע הבנייה תחת פיקוחו במקום תחת פיקוח הנאמנים.

יש לדחות בקשה זו.

יש לראות את הסכם הפשרה כהסדר דיוני שהושג בין הצדדים במסגרת בקשה שהגישה המבקשת למתן צו מניעה זמני וזאת בטרם הגשת תובענה עיקרית כנגד המשיבה. הסדר דיוני זה כלל את הסכמת המבקשת לדחיית בקשתה לצו מניעה זמני, באם לא תעמוד בתנאים שנקבעו בהסכם הפשרה.

בית-המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן צו מניעה זמני לאחר שהתברר כי המבקשת הפרה את ההסדר הדיוני, ולא מצאתי כי עליי להתערב בהחלטתו. אכן, המבקשת הסכימה לכך שהמפקח יכריע אם קויים הסכם הפשרה ואם התקדמה המבקשת בבניית המיזמים כנדרש. המבקשת אף אינה חולקת כי המפקח קבע כי לא עמדה בלוחות הזמנים שנקבעו לה.

בנסיבות אלו, וכאשר המבקשת לא הצביעה על עילת תביעה המצדיקה מתן צו מניעה זמני בטרם תגיש תובענה עיקרית כנגד המשיבה, יש לדחות את בקשתה.

הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 10,000 ש"ח.