רע"א 592/00 ח.ל.ת - החברה לפיתוח ולתיירות נתניה בע"מ נ. א.י. נבו (בנתניה

1.המשיבות הגישו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה נגד המבקשת, על דרך של המרצת פתיחה, בה ביקשו להצהיר כי המבקשת "מחוייבת על פי דין" לתת למשיבות חשבוניות מס בגין מע"מ ששילמו או ישלמו למבקשת בתמורה לעבודות שהמבקשת ביצעה או תבצע על פי חוזים שנכרתו בין בעלות הדין. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת צ' ברון), בהחלטתו מיום 3.2.2000, דחה את בקשתה של המבקשת לצרף את מנהל המכס ומע"מ (להלן - "המנהל") כמשיב בתובענה. מכאן בקשתה להרשות לה לערער.

2.הטעם העיקרי שעליו סמכו המבקשות את בקשתן בבית המשפט המחוזי הוא כי המבקשת מסרבת לתת להן חשבוניות מע"מ משום שהיא מונחית על ידי הוראותיו של המנהל לפיהן עליה להוציא את החשבוניות לעיריית נתניה ולא למבקשות. עוד טענה כי אם תענה לבקשת המבקשות ותפעל בניגוד לעמדת המנהל "תהיה חשופה להטלת סנקציות על ידי מנהל המכס והמע"מ על פי סמכותו בחוק מע"מ ובתקנותיו". מכאן, לדעתה, שיש לצרף את המנהל כמשיב בתובענה "כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה" לפי תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. בית המשפט המחוזי דחה את טענותיהן מן הטעם שעיקר המחלוקת נובע מפרשנות משפטית של מסמכים, שאינה מצדיקה צרוף כזה. עוד קבע כי האפשרות שתתעורר בעתיד מחלוקת בין המנהל לבין המבקשת, או החשש שהמנהל יפעיל נגדה סנקציות, הם חששות שאינם מצדיקים את הצירוף.

לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. מדובר בפרשנות משפטית של חוזים שנעשו בין בעלות הדין, וכן של הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו1975- ושל הנחיות המנהל. צרופו של המנהל כבעל דין בתובענה אינו דרוש כדי לפסוק ולהכריע בשאלות הפרשניות שהיא מעלה.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.