פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בירושלים
רע"א
5930/01
בפני:
כבוד השופט א' ריבלין
המבקש
:
בנק
המזרחי המאוחד בע"מ
נגד
המשיב
:
חיים
דקל
בקשת
רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט
המחוזי
בתל-אביב בת.א. 2113/01 (בש"א
16010/01)
מיום 25.7.01 בפני כבוד השופטת
רות
אליעז
בשם
המבקש: עו"ד יצחק גולדשטיין
פסק-דין
1. המבקש הגיש תביעה כספית כנגד המשיב בגין יתרת
חוב, נטענת, בסכום העולה על חמישה מליון ש"ח. במסגרת התביעה הגיש המבקש בקשה
להטלת עיקול זמני על שני נכסי מקרקעין של המשיב. בית המשפט המחוזי קבע תחילה, כי
די בהטלת עיקול על נכס מקרקעין אחד, ואף ביקש מהמבקש לפרט מה השווי המשוער של כל
אחד מהנכסים. המבקש הודיע שלא ניתן להעריך את השווי למימוש מאחר והנכסים משועבדים,
ומכל מקום, כך סבר, אין די בעיקול נכס מקרקעין אחד. בית המשפט המחוזי - והפעם
בהרכב אחר - ומבלי להתייחס להחלטה הראשונה - דחה אז, מכל וכל, את הבקשה להטלת
עיקול זמני, בקבעו, כי לא שוכנע כי הבטחונות שהציע המשיב חלף העיקול אינם מספיקים,
וכי לא הוכח כי לא יהא ניתן לאכוף את פסק-הדין אם לא ינתן צו העיקול. המבקש עותר
ליתן לו רשות ערעור על החלטה
זו.
הוא טוען, כי הבטוחות שהציע המשיב חלף העיקול, הם בסכום של כשלושה מליון ש"ח ושנותר פער של כשני מליון ש"ח בין גובה החוב לבין גובה הבטחונות, אשר על כן, אי הטלת העיקול עשויה להכביד על ביצוע פסק-הדין. ואכן, המבחן אינו אם יש צורך במתן צו עיקול כדי לאפשר את אכיפת פסק-הדין, ודי בכך שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע, כדי להניע את בית המשפט לשקול את הצורך במתן צו העיקול. נראה גם, כי שאלת הערך של סכום הבטחונות שהוצעו חלף העיקול לא נבחנה לגופה, ומכל מקום בית המשפט המחוזי לא נדרש מחדש לשאלה אם יש צורך בהטלת עיקול על נכס מקרקעין אחד לפחות, כפי שאכן סבר בשלבים הראשונים של ההליך.
2.התוצאה מכל אלה, היא שהחלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור על-פיה וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה. הערעור מתקבל במובן זה שהדיון בעניין יוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שישקול מחדש את טיב הבטחונות, את ערכם ואת הצורך להשלימם בהטלת עיקול מלא או חלקי על המקרקעין.
המשיב ישא בהוצאות המבקש ובשכר טרחת-עורך דינו על סך 5,000 ש"ח.
ניתן היום, כח' בתשרי תשס"ב
(15.10.2001).
ש
ו פ ט