רע"א 5931/00 חליל אל סנאע נ. מדינת ישראל

נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת סם שלא לצריכה עצמית. על-פי כתב האישום החזיק העורר בשטח פתוח קרוב ליישוב שגב שלום 106.68 גרם הרואין ו7.87- ק"ג קנאבוס. עם הגשת כתב האישום נתבקש מעצרו של העורר עד לתום ההליכים. בית המשפט המחוזי (השופט ח' עמר) קבע כי קיימות ראיות לכאורה נגד העורר; ראיות אלה מבוססות בעיקרן על דו"חות פעולה של שוטרים שביצעו תצפית לעבר זירת האירוע שבה נתפסו הסמים ושל שוטרים שעצרו את העורר בקרבת מקום בעקבות הדיווח של התצפיתנים. בית המשפט קבע כי קמה נגד העורר חזקת מסוכנות, הנתמכת בכמות הסמים הגדולה שנתפסה. בדונו בשאלת קיומה של חלופה למעצר ציין בית המשפט, כי כשמדובר בעבירות סמים, רק במקרים יוצאי דופן ניתן יהיה להבטיח מפני הישנות העבירות בתנאי חלופה למעצר. על אחת כמה וכמה במקרה שלפנינו, שבו העבירה המיוחסת לעורר בוצעה, לכאורה, בעת שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בגין עבירה דומה שנעברה זמן קצר לפני כן, וזאת תוך הפרה של תנאי מעצר בית מלא בביתו של העורר. במצב דברים זה קבע בית המשפט, לא ניתן להסתפק בעניינו של העורר בחלופה למעצר.

על החלטה זו הוגש הערר שבפניי.

טענותיו של בא-כוח העורר בדיון בערר התמקדו בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. לטענתו, התצפיות בוצעו באמצעות מכשיר לראיית לילה (להלן: "שפנפן"), ולא הוצגו בפני בית המשפט נתונים שיש בהם כדי ללמד על יכולותיו של ה"שפנפן", ועל טיב הזיהוי שהוא מאפשר. הסניגור הוסיף וטען כי אף אם קמה בנסיבות העניין חזקת מסוכנות נגד מרשו, העובדה כי עברו של העורר נקי מעידה כי הוא אינו מסוכן לציבור, וכי על כל פנים, ניתן להסתפק בעניינו של העורר בחלופה למעצר.

לטענת בא-כוח המדינה, דו"חות הפעולה המתעדים את מהלך תפיסתו של העורר מהווים ראיה לכאורה לאשמתו, ואין בטענות הסניגור ביחס לסגולותיו של ה"שפנפן" כדי לגרוע מהן; שכן הטענות יתבררו בעת שיישמע משפטו של העורר. בא-כוח המדינה הצביע על כמויות הסם הגדולות שנתפסו, המעידות על מסוכנותו של העורר, וכן על העובדה כי העורר ביצע, לכאורה, את העבירות המיוחסות לו בעת שהיה נתון בתנאי מעצר בית מלא בגין אישומו בעבירת סמים. בנסיבות אלה, טען בא-כוח המדינה, לא ניתן להסתפק בחלופה למעצר.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר החקירה מסקנתי היא כי דין הערר להידחות.

עיון בדו"ח הפעולה מיום 29.3.00 מגלה כי תצפיתנים זיהו ועקבו אחר רכב סובארו לבן; משעצר הרכב, ירד ממנו אדם לבוש בגדים כהים, אשר התכופף וחפר באדמה, ולאחר מכן המשיך לעבר נקודה נוספת וביצע בה חפירה שניה. באותו שלב יידעו הצוותים בקשר זה את זה ונערכו לביצוע מעצר של הרכב. הרכב נסע לתוך הישוב שגב שלום ונעצר בסמוך לבית בישוב; העורר יצא מן הרכב ורץ לעבר הבית עד שנתפס ונלקח על ידי השוטרים לחיפוש במקום שבו זיהתה התצפית את העורר יורד מן הרכב וחופר. הבדיקה העלתה כי באדמה הוטמנו סמים, והעורר נעצר. הדו"ח מלמד כי בוצע מעקב רציף, שבמהלכו עידכנו השוטרים זה את זה בדבר מיקומו של הרכב, עד אשר נתפס. כדברי השוטר שכתב את הדוח: "יש לציין שאותו סובארו זוהתה בקשר עין רציף כסובארו שממנה ירד האדם וחפר באדמה"; לפיכך, יש בדו"ח משום ראיה לכאורה לאשמתו של העורר. לעניין זה צודק בא-כוח המדינה, כי מקומן של טענות הסניגור בדבר יכולותיו של מכשיר ראיית הלילה אינן פוגעות בקיומה של תשתית ראייתית בשלב זה, והן ייבדקו לגופן במהלך המשפט.

בהתקיים תשתית ראייתית לאשמתו של העורר קמה נגדו עילת מעצר בגין מסוכנותו. מסוכנות זה מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה כי המעשים נשוא אישום זה בוצעו, לכאורה, פחות מחודשיים לאחר ביצוע עבירת סמים, שבגינה מתנהל נגד העורר הליך נפרד; בנסיבות אלה, אף לא ניתן להסתפק בעניינו של העורר בחלופה למעצר.

אשר על כן, הערר נדחה.