רע"א 5935/13 יוסף קשמה נ. בנק מזרחי טפחות בע''מ ,סניף חפץ חיים פתח תקוה

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (רע"א 42938-05-13, השופטת ע' צ'רניאק ) מיום 24.7.2013. בהחלטתו זו דחה בית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית משפט השלום בתל-אביב יפו (ה"פ 59685-05-12, השופט מ' בן-חיים ) מיום 21.4.2013.

2.

המבקש נטל שתי הלוואות מבנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: המשיב ): האחת על סך של 48,232 שקל והשנייה על סך של 78,970 שקל (להלן: ההלוואה השנייה ). לצורך הבטחת פירעון ההלוואות חתם המבקש על שטר משכון (להלן: שטר המשכון ) בנוגע לרכב שבבעלותו (להלן: הרכב ). המשיב פתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכון בשל אי-פירעון ההלוואה השנייה, ובגדרם נתפס הרכב על-ידי כונס נכסים.

3.

נוכח האמור לעיל, הגיש המבקש לבית משפט השלום המרצת פתיחה למתן

פסק דין המצהיר כי שטר המשכון בטל וכי יש להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל שנפתח נגדו.

4.

בדיון שנערך בהמרצת הפתיחה ביום 10.10.2012, הורה בית משפט השלום על שחרור הרכב בתנאי שהמבקש ישלם סך של 15,000 שקל למשיב על חשבון החוב. בנוסף הציע בית משפט השלום כי יתרת חובו של המבקש תיפרע ב-16 תשלומים רצופים ושווים. המבקש הודיע לבית המשפט השלום כי אין ביכולתו להפקיד סך של 15,000 שקל, וכי הוא לא מקבל את הצעת הפשרה לפריסת החוב לתשלומים. לפיכך, קבע בית משפט השלום מועד לשמיעת ראיות בהמרצת הפתיחה ליום 31.10.2013.

5.

ביום 2.1.2013 הגיש המבקש בקשה לשחרור הרכב, תוך ביטול ההתניה לתשלום סך של 15,000 שקל. בהחלטתו מיום 16.1.2013 דחה בית משפט השלום את הבקשה ללא נימוקים. בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטה זו התקבלה, ועמה גם הערעור עליה, במובן זה שהדיון הוחזר לבית משפט השלום על-מנת שזה ינמק את החלטתו.

6.

בהחלטתו מיום 21.4.2013 נימק בית משפט השלום את הטעמים לדחיית הבקשה לשחרור הרכב. בית משפט השלום קבע כי הסכום שנדרש המבקש לשלם למשיב לשם שחרור רכבו – 15,000 שקל – הוא סביר בהשוואה לסך ההלוואה השנייה, שלא נפרעה על ידי המבקש – 78,970 שקל. עוד נקבע כי ההצעה לפריסת החוב ל-16 תשלומים מאזנת בין זכותו של המשיב לגבות את חובו לבין ההתחשבות במצבו הכלכלי של המבקש. בית משפט השלום הוסיף כי המבקש לא ביצע תשלום כלשהו על חשבון החוב, למרות שאף הוא עצמו הציע לפרוס את החוב ל-36 תשלומים שווים. בנסיבות אלו, כך נקבע, מבלי שהמבקש הוכיח ולו מקצת רצון לפרוע את החוב למשיב, אין להיענות לבקשה לשחרור הרכב.

7.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום. בהחלטתו מיום 24.7.2013 דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה בקובעו כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות למתן סעד זמני. הוא הוסיף וקבע, כי התניית שחרור הרכב בתשלום של 15,000 שקל היא סבירה, בשים לב לכך שסכום זה מהווה פחות מרבע מסך ההלוואה השנייה שלא נפרעה. בית המשפט המחוזי ציין עוד שהמבקש טען כי בשל תפיסת הרכב הוא נאלץ לשכור רכב חלופי בעלות כוללת של למעלה מ-30,000 שקל. בנסיבות אלו, כך נקבע, טענתו של המבקש כי אינו יכול לשלם את הסך של 15,000 שקל היא רעועה.

8.

בקשת רשות הערעור שבפני הוגשה על החלטה זו של בית המשפט המחוזי. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה "לשחרור הרכב" שבמהותה היא בקשה למתן סעד זמני עד להכרעה בבקשת רשות הערעור או עד להכרעה בערעור.

9.

המבקש מלין על כך שלמרות שנקט בהליך של המרצת פתיחה לשחרור מהיר של הרכב, הדיון בתיק נקבע רק ליום 31.10.2013, כאשר לאורך כל התקופה שעד למועד הדיון הרכב מוחזק על-ידי כונס הנכסים. לטענתו, תפיסת הרכב והימשכות ההליכים בעניינו גורמת לו לנזקים כלכליים כבדים. עוד טוען המבקש, כי בפועל, משמעותם של התנאים שנקבעו לשחרור הרכב אינה מתמצה בתשלום של 15,000 שקל בלבד, מאחר שלשחרור נלוות הוצאות נוספות כגון: הוצאות אחסנה, ביטוחים, החלפת צמיגים, מבחן רישוי שנתי, וכולי. נוכח הוצאות אלו, כך נטען, הסכום שנקבע על-ידי בית משפט השלום כתנאי לשחרור הרכב אינו סביר.

10.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב. כידוע, מתן רשות לערער "בגלגול שלישי" תינתן במקרים שבהם הבקשה מעוררת שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית אשר חורגת מעניינם הקונקרטי של בעלי הדין בהליך ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). הלכה זו מקבלת משנה תוקף בבקשת רשות לערער על החלטת ביניים, אשר תיענה ותוביל לשמיעת הערעור "בגלגול שלישי" לעיתים נדירות ביותר (ראו החלטתי ב רע"א 2315/13 שוקר נ' IINSPECTS LTD , פסקה 12 (7.4.2013), וההפניות שם ). הבקשה שבפני אינה חורגת מעניינם הקונקרטי של הצדדים והיא אינה משתייכת לאותם מקרים מיוחדים ונדירים המצדיקים מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, וכבר משום כך יש לדחותה. למעלה מן הצורך אעיר, כי לא ראיתי מקום להתערבות בשיקול דעתן של הערכאות הקודמות גם לגופו של עניין. נוכח גובה החוב של המבקש הסכום שהוא נדרש להפקיד לשם שחרור הרכב נראה לכאורה סביר.

11.

אם כן, דין הבקשה להידחות. ממילא, הבקשה למתן סעד זמני בערעור מתייתרת גם היא. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובתו של המשיב, אין צו להוצאות.

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

13059350_A01.doc

שע

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il