רע"א 5966/05 אשר אלגוזי נ. קצין התגמולים משרד הבטחון

המבקש גורס כי בזמן שירותו הצבאי, ובעקבותיו, נגרמו לו כאבי גב. עניינו נדון על-ידי קצין התגמולים – שדחה את תביעתו – ולאחר מכן, על-ידי ועדת ערר לפי חוק הנכים ועל-ידי בית המשפט המחוזי. הערכאות הקודמות בחנו את טענותיו של המבקש בדבר הקשיים שהיו כרוכים בשירותו (ועדת הערר פסקה כי הוא "מפריז מאד" בתיאור קשיים אלה וכי "לא נמצאו אירועים מיוחדים או חריגים בתנאי שירותו"). כן נבחנו חוות הדעת בעניינו. על יסוד כל אלה, ובהתחשב בכלל הנסיבות, מצאה ועדת הערר כי אין בסיס לקביעת קשר של גרימה בין השירות הצבאי לבין מצבו הרפואי של המשיב, וכי יש לקבוע קשר של החמרת מחלה גרידא; וזאת, "בשיעור של 40% (ארבעים) בלבד, גם זאת על דרך ההקלה עם העורר". על כך השיגו שני הצדדים, אולם בית המשפט המחוזי אימץ את פסיקת ועדת הערר, בציינו כי "פסק דינה של הוועדה מבוסס כראוי הן על התשתית הראייתית כפי שהוצגה בפניה, והן על פסיקתו של בית המשפט העליון, ובמיוחד ראוי ליתן את הדעת על כך ששירותו הצבאי של המערער היה שירות ארוך שנמשך על פני תקופה שקרובה ל- 30 שנה".

המבקש שב היום וטוען כי בין שירותו הצבאי לבין בעיות הגב מהן הוא סובל קיים קשר של גרימה. דא עקא, שטענותיו אינן מגלות שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית-עקרונית, ועל כן גם אינן מקימות עילה להתערבות בית משפט זה; עניינו הקונקרטי של המבקש התברר כדבעי בפני מספר ערכאות, שהתרשמו מן המערער, נתנו דעתן לחוות הדעת הרפואיות ולמכלול הנסיבות הרלבנטיות, וקבעו ממצאים עובדתיים. פסקי הדין שניתנו בעניינו של המבקש מפורטים ומנומקים. ועדת הערר הדגישה כי קביעתה באה להקל עם המבקש.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.