פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
5967/18
לפני:
כבוד השופט ע' גרוסקופף
המבקשות:
1. חברת ויינגרטן השקעות בע"מ
2. חברת ברק אליעזר עורכי דין
ונוטריון
נ ג ד
המשיבים:
1. חברת מרכז נופי איילות (ב.ח.) בע"מ
2. בני רחימי
3. חנוך קס
המשיבה הפורמלית:
4. דרור ביתן ועופר נקש בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 9.7.2018 בת"א 45053-11-16 שניתנה על
ידי כבוד השופט שאהר אטרש
בשם המבקשות:
עו"ד חיים גלזר
בשם המשיבים 3-1:
עו"ד רפי וינברגר
בשם המשיבה הפורמלית:
עו"ד שי קין
החלטה
1.
לפניי בקשת ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופט הבכיר שאהר אטרש ) מיום 9.7.2018 למחוק מהתביעה בת"א 45053-11-16 את אחת מעילות התביעה, וזאת לאור קביעתו כי המדובר ב" תביעה מוקדמת בגין עילת תביעה שטרם התגבשה ".
2.
לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים החלטתי שיש מקום לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור, ולקבל את הערעור, וזאת בהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. ער אני לכך כי המשיבים 3-1 התנגדו לשימוש בסמכות זו, ואולם בנסיבות המקרה אינני סבור כי יש בהחלטה זו כדי לפגוע בזכויותיהם הדיוניות, שהרי כל משמעות החלטתי היא שהנושא יוסיף וידון, ויוכרע רק בתום ההליך, לאחר שיישמעו כל הראיות.
3.
בתמצית – עסקינן בסכסוך בנוגע לעסקת מכר מקרקעין שנערכה ביום 23.7.2013,
במסגרתה רכשו המבקשות (להלן: " הרוכשות ") נכס מקרקעין מסחרי המצוי בטבריה (להלן: " הממכר ") מהמשיבה 1, אשר המשיבים 3-2 הם בעלי השליטה בה (להלן: " המוכרים "). בכתב התביעה שהוגש על ידי הרוכשות הועלו טענות לפיהן המוכרים הטעו את הרוכשות ביחס למספר תכונות של הממכר, ולפיכך נטען כי הן נושאות באחריות לתרמית, מצג שווא, הפרת חובת תום לב והפרת חוזה. בין השאר נטען כי המוכרים יצרו מצגי שווא, נהגו בחוסר תום לב והפרו את החוזה בכך שהתחייבו למכור לרוכשות 21 חניות, שעה שבפועל ניתן להצמיד לנכס רק 5 חניות (להלן: " העילה בעניין החניות ").
4.
בהחלטה בה עסקינן נענה בית המשפט קמא לבקשת המוכרים למחוק את העילה בעניין החניות, וזאת בעקבות עדותו של עו"ד ערן אסלן (להלן: " עו"ד אסלן "), המטפל ברישום המבנה בפנקס הבתים המשותפים, ממנה עולה כי ייתכן שניתן יהיה להצמיד את 21 החניות לממכר, וזאת בניגוד להערכתו בעבר כי הדבר לא יתאפשר מאחר ובתחום המגרש של הממכר מצויות רק 5 חניות, ויתר החניות מצויות (לפחות בחלקן) מחוץ למגרש.
5.
מבלי להביע עמדה לגופו של עניין, הגעתי למסקנה כי צודקות המבקשות בטענתן כי לא היה מקום למחיקת העילה בעניין החניות מהתביעה. העילה בעניין החניות, כמו כל רכיבי התביעה, מתייחסת בראש ובראשונה למצגים שניתנו לרוכשות במועד כריתת החוזה (כוונתי בכך לטענות בדבר מצגי שווא וניהול משא ומתן בחוסר תום לב) – מצגים אותם יש לבחון לפי נכונותם במועד כריתת החוזה, ולא לפי השאלה אם בדיעבד יתברר שניתן לעמוד בהם. כך, למשל, הרוכשות טוענות כי לא נמסר להם במועד הכריתה ש- 15 מתוך 21 החניות מצויות מחוץ לגבול המגרש, וטענה זו עומדת בפני עצמה, ואינה תלויה בשאלה אם בדיעבד ניתן יהיה לתקן את מצב הדברים האמור. לשם המחשה – אם אמנון מוכר דירה לתמר, ונמנע מלגלות לה כי הדירה נבנתה תוך חריגה מהיתר הבניה, הרי שלתמר עומדת טענה להטעייה וחוסר תום לב במשא ומתן, וזאת מבלי שתידרש להוכיח כי אין אפשרות להכשיר את הבניה הבלתי חוקית.
6.
זאת ועוד, גם את הטענה להפרת ההסכם בכך שלא ניתן יהיה להצמיד לנכס 21 חניות יש מקום לבחון לפי מכלול הראיות שיוצגו, ולא לפי עדותו של עו"ד אסלן לבדה. הרוכשות זכאיות בעניין זה ליומן המלא בבית המשפט, ולא ניתן לקבוע בשלב זה, ובטרם הושלמה מסכת הראיות, כי התביעה היא מוקדמת. ודוק, יתכן שבתום שמיעת הראיות יקבע כי לאור עדותו של עו"ד אסלן טרם התגבשה הפרה בעניין זה, ואולם הערכתו של עו"ד אסלן בעניין זה אינה חזות הכל, ואף היא, כשלעצמה, אינה חד משמעית.
7.
סוף דבר: החלטת בית המשפט קמא בדבר מחיקת העילה בעניין החניות תתבטל, והדיון בתיק יימשך ביחס למכלול העילות שפורטו בכתב התביעה.
8.
החיוב בהוצאות בבית המשפט קמא יתבטל, ובמקומו יישאו המשיבים 3-1 בהוצאות המבקשות בהליך זה בסכום של 10,000 ש"ח.
ניתנה
היום, ד' בכסלו התשע"ט (12.11.2018).
ש ו פ ט