רע"א 5976/02 אסרף מישל נ. אסרף גלוריה

המבקש והמשיבה הם בני-זוג שנפרדו זה מזו בשנת 1987, והתגרשו בשנת 1995. במקביל להליכי הגירושין בבית-הדין הרבני, התקיימו הליכים בבית-המשפט המחוזי בנצרת, בהם נ פסק כי חלה הלכת השיתוף על כל רכוש בני-הזוג, ולפיכך זכאית המשיבה למחצית הזכויות הרכושיות בבית שבו הם התגוררו – המורכב משלוש דירות מגורים בשלוש קומות נפרדות, כאשר הדירה האמצעית לא הייתה ראויה למגורים. בנוסף, ביום 28.1.98, ניתן צו לפירוק שיתוף, במסגרת תובענה לפירוק שיתוף.

בשנת 1988, לאחר שבני-הזוג נפרדו, ובשל היחסים העכורים ששררו בבית, עזבה המשיבה את הבית, יחד עם בנותיה הקטינות, ואולם המבקש נשאר לגור בקומה העליונה של הבית. מאוחר יותר, בשנת 1989, עזב המבקש את הבית והמשיבה שבה להתגורר בקומה העליונה. בשנים 1987 ועד 1990, הושכרה הקומה התחתונה לדייר, ומשעזב הדייר את הדירה, תפס בנם של בני-הזוג (להלן: הבן) את החזקה בקומה זו, ברשות המשיבה, אולם סירב לעזוב אותה, מאוחר יותר, כשנתבקש לעשות כן על-ידי המבקש.

או אז פנה המבקש לבית-המשפט לענייני משפחה בנצרת, בתובענה שעניינה פירוק השיתוף בכלל הנכסים המשותפים, הזכויות והחובות של בעלי הדין, ודמי שימוש ראויים בדירה התחתונה – על שנמנע ממנו להתגורר בקומה התחתונה במשך עשר השנים אשר קדמו להגשת התובענה, הגם שהיה רשאי לעשות שימוש בקומה התחתונה, וזאת משסירב הבן לצאת ממנה ומשעשתה המשיבה יד אחת עם הבן שלא לעזוב אותה.

בית-המשפט לענייני משפחה בנצרת קיבל את תובענת המבקש, בקובעו, בין היתר, כי על המשיבה לשלם למבקש מחצית דמי שימוש ראויים עבור הדירה התחתונה, כאשר במחצית השנייה חוייב הבן, במסגרת תובענה נפרדת שהגיש המבקש נגד הבן.

על פסק-דין זה ערערו שני הצדדים לבית-המשפט המחוזי בנצרת, ובעוד שהמבקש חזר בו מערעורו עמדה המשיבה על הערעור שכנגד. בית-המשפט המחוזי בנצרת (השופט אהרן אמינוף) קיבל את ערעור המשיבה בחלקו, בקובעו כי לא ניתן היה לחייב את המשיבה לשלם דמי שימוש ראויים, על התקופה שבה חוייב הבן לשלם למבקש, שהרי משנעשתה חלוקת הרכוש, על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה, על-פי חזקת השיתוף, מחצית מן הבית היא בבעלות המשיבה, ובהתאם זכאי המבקש אך למחצית דמי שימוש ראויים, מהבן, ואילו המחצית השנייה זכאית לה המשיבה, שכאמור לא דרשה זאת.

מכאן הבקשה שבפניי, בגדרה חוזר המבקש על טענותיו בבית-המשפט המחוזי.

יש לדחות את הבקשה, שכן היא אינה מעלה שאלה משפטית החורגת מעניינו הספציפי של המבקש, והמצדיקה דיון ב"גלגול שלישי". מעבר לדרוש אוסיף, כי בהיעדר הסכם שיתוף בין בני הזוג, לפי סעיף 29 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), אין למי מבני-הזוג חלק מסוים בבית, ולפיכך שותפה המשיבה גם במחצית הקומה התחתונה, מכוח סעיף 27 לחוק המקרקעין.