רע"א 6031/98 משה קלוגר נ. שאול הורנצ'יק

המבקש ותובע נוסף הגישו בבית משפט השלום ברמלה תביעה כנגד המשיבים, בה תבעו מהם לשלם את יתרת התמורה בגין דירה שרכשו. המשיבים הגישו תביעה שכנגד נגד המבקש, בגין ליקויים בדירה שנמסרה להם.

מטעם בית המשפט מונה מומחה לבדיקת הליקויים. הצדדים הגיעו להסכמה כי המבקש יבצע תיקונים על פי חוות דעת המומחה ובפיקוחו. כן הוסכם כי "בית המשפט יתן פסק דין כספי במסגרתו יילקחו בחשבון הן הסכומים המופיעים בחוות דעתו של השמאי גבעתי, ובתשובות לשאלות ההבהרה, והן היתרה שנותרה לתשלום לקבלן, וכן ייקבע פיצוי מוסכם, והכל על פי סע' 79א' לחוק בתי המשפט". בית משפט השלום (כבוד השופטת ד' גנות) פסק כי המשיבים חייבים בתשלום יתרת מחיר הדירה בסך 10,000 דולר, וכי הם זכאים לפיצוי מן המבקש בסך 10,000 ש"ח. כן קבע בית המשפט כי לאור הפשרה אליה הגיעו הצדדים, יישא כל צד בהוצאותיו.

על פסק הדין הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בית המשפט קיבל את הערעור, וקבע כי בית משפט השלום טעה בכך שהשתית את פסק דינו על ההנחה שהתיקונים שבוצעו בדירת המשיבים הם כל התיקונים הנדרשים. הוא קבע כי מבחינה עובדתית בוצעו על ידי המבקש בדירה רק תיקוני איטום, ולכן היה מקום לפצות את המשיבים בגין שאר התיקונים שנדרשו, שעלותם הוערכה בחוות דעת המומחה בסך של כ18,000- ש"ח. על כן קבע בית המשפט כי המבקש ישלם למשיבים סכום נוסף של 12,000 ש"ח, והוצאות ושכר טרחת עו"ד בסכום של 15,000 ש"ח.

על פסק דינו זה של בית המשפט המחוזי מוגשת בקשת הערעור שלפני. לטענת המבקש הפיצוי שנפסק על ידי הערכאה הראשונה לא היה בלתי סביר במידה שהצדיקה את התערבותה של ערכאת הערעור, בייחוד לאור העובדה שפסק הדין ניתן כפסק דין בפשרה על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-. המשיבים בתשובתם טוענים כי היה מקום להתערבות ערכאת הערעור משום שלא פוצו בגין הליקויים שלא תוקנו בדירתם.

דין הבקשה להדחות. הבקשה אינה מעלה שאלה בעלת חשיבות משפטית וציבורית החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת. מבלי לחוות דעה לכאן או לכאן, גם אילו היה בית משפט זה מגיע למסקנות אחרות מאלה שהגיעה אליהן הערכאה הקודמת, הרי בכך אין די למתן רשות לערער. (רע"א 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123)

הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבים בסך 3,000 ש"ח.