רע"א 6036/11 יעקב כפרי נ. בל מוצרי נפט בע"מ

1.

המבקשים עותרים ליתן להם רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 20.07.11 בתיק 31234-05-11 (כב' השופטת ר' לבהר-שרון ), לפיה התקבלה בקשתם לעכב ביצועו של פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב בתא"ק 174721-09 (כבוד השופטת י' אחימן ) עד להחלטה בערעור, בכפוף להפקדת עירבון על סך 350,000 ש"ח בתוך 30 יום. הסתייגות המבקשים מופנית כנגד שיעור העירבון שנקבע.

2.

במסגרת תובענה שהתנהלה בין המבקשים – בני זוג, למשיבה – חברת בל מוצרי נפט בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב, חויבו המבקשים במלוא סכום התביעה נגדם בסך של 1,630,792 ש"ח, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה. החיוב נקבע מתוקף חתימתם, כמנהלים של שתי חברות עימן התקשרה המשיבה, על 'טופס רישום לקוח' אשר ביסס התחייבות לערוב אישית לתשלום חובותיהן. בני הזוג הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל-אביב (ע"א 31234-05-11). במקביל נתבקש עיכוב ביצוע פסק הדין מבית משפט השלום, אשר דחה את הבקשה מן הטעם שלא הוכח כי ייגרם נזק בלתי הפיך למבקשים אם פסק הדין יבוצע. בהתאם, הגישו המבקשים לבית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע של פסק הדין. בבקשה עתרו המבקשים להפחתת סכום העירבון מאחר ששניהם בני 65 ללא יכולת השתכרות, ובמצב כלכלי רעוע, שהביאם עד כדי הסדר נושים. בית המשפט המחוזי הורה על עיכוב חלקי של פסק הדין עד לדיון בערעור וזאת לפנים משורת הדין. ברם, לאור הסכום הגבוה שנפסק לטובת המשיבה בפסק הדין, עיכוב הביצוע הותנה בהפקדת עירבון בסך 350,000 ש"ח בתוך 30 יום. המבקשים הגישו בקשה לעיון חוזר בהחלטה זו שנדחתה. מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפניי, שעניינה אך ורק ההחלטה להפקדת עירבון בסכום שנקבע, ובגדרה המבקשים עותרים להפחית את גובה העירבון לסך של 30,000 ש"ח.

עם הגשת הבקשה לרשות ערעור, הגישו המבקשים בקשה דחופה למתן סעד זמני לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום ללא הפקדת עירבון עד להחלטה בבקשה לרשות ערעור. החלטתי להורות על עיכוב פסק הדין למשך חודשיים ימים, אשר חלפו. המבקשים הגישו ביום 05.12.11 בקשה להארכת תוקפו של צו עיכוב הביצוע עד למתן החלטת בית משפט זה בבקשת רשות הערעור.

3.

בנסיבות העניין, החלטתי לדון בבקשה העיקרית, היא הבקשה למתן רשות ערעור. בעניין זה טוענים המבקשים כי מתקיימים התנאים למתן צו עיכוב ביצוע של פסק הדין של בית המשפט השלום. האחד, סיכויי ההצלחה של הערעור טובים שכן 'טופס רישום הלקוח' עליו חתמו המבקשים, אינו ערוך ומנוסח ככתב ערבות ואף אינו נושא כותרת כזו, ועל כן אינו עומד בדרישות הפסיקה לחיוב אדם בערבות אישית. לחלופין נטען, כי אף אם יקבע שהטופס מהווה כתב ערבות, דינו להיות בטל מכוח קיומו של חוסר תום-לב ו/או הטעיה של המבקשים, שלא הוסבר להם ולא ידעו שהם חותמים על כתב ערבות אישית. התנאי השני לעיכוב פסק הדין בדבר מאזן הנוחות נוטה, לטענת המבקשים, לטובתם כיוון שאם לא יינתן הצו פסק הדין יוגש לביצוע ויביא להתמוטטות כלכלית של המבקשים. כתוצאה, אם המבקשים יזכו בערעור, יהא בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו, הן ביחס למבקשים והן ביחס להסדר הנושים שעלול לקרוס. נוסף על כך, אם יעוכב פסק הדין לא ייגרם למשיבה נזק רב כיוון שהטילה עיקול על זכויותיהם של המבקשים בדירתם. לאור כל אלה, מתבקש בית משפט זה להתחשב במצבם הכלכלי ולהפחית את סכום העירבון לסך של 30,000 ש"ח.

מן העבר האחר, סבורה המשיבה כי החלטת בית המשפט המחוזי הינה כשלעצמה מטיבה עם המבקשים יתר על המידה. סיכויי הערעור קלושים לגישתה, יען כי לשון טופס הערבות חדה ובהירה, וקביעות המהימנות של בית משפט השלום תומכות בפסק הדין, כאשר אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהם. באשר למאזן הנוחות, טוענת המשיבה שהמבקשים לא תמכו טיעוניהם לגבי הנזק הבלתי הפיך לכאורה שייגרם להם או לגבי מצבם הכלכלי במסמכים ובראיות מהימנות. אשר על כן, לא ברורה בקשתם להפקדת עירבון על סך 30,000 ש"ח דווקא ולא סכום אחר. גם טענתם שביצוע פסק הדין יכשיל את הסדר הנושים נטענה בעלמא, בעוד שההסדר מתייחס רק לחברה אחת מתוך השתיים להן חבים המבקשים.

4.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי. בקשה זו הוגשה לאחר ששתי ערכאות דנו בבקשה לעיכוב פסק דינו של בית משפט השלום. ערכאת השלום דחתה את הבקשה, ואילו הערכאה השנייה קיבלה אותה בכפוף להפקדת עירבון מספק לפיצוי נזק שעשוי להיגרם למשיבה. על פני הדברים, החלטת בית משפט קמא משקפת איזון נוחות מסוים בין הצדדים. מחד, עוכב ביצועו של פסק הדין שניתן לטובת המשיבה העומד על סך של כ-1,941,000 ש"ח נכון למועד הגשת הבקשה לרשות ערעור על פי הנטען; מצד שני, נדרשה מאת המבקשים הפקדת עירבון בסכום לא נמוך אך שמהווה אחוז לא ניכר משווי החוב בפסק הדין. בית המשפט המחוזי נימק את החלטתו בגובהו של פסק הדין וכי המדובר בעיכוב ביצועו של חוב כספי שלא בנקל יתקבל. המבקשים עותרים להפחתת סכום העירבון לסך של 30,000 ש"ח, שהוא שיעור זעיר ביחס לסכום החוב. לא מצאתי כי סיכויי הערעור בהכרח מטים את הכף בשלב הנוכחי לקבלת בקשה זו. עם זאת, תוך שקילת התוצאה הקשה עבור המבקשים, ומבלי לקבוע מסמרות בנידון, אין באמור לשלול הכרעה שונה היה ותוגש בקשה להפקדת עירבון סבירה יותר, אשר תיתן ביטוי למאזן הנוחות של שני הצדדים, ותגובֶה בראיות מהימנות. רוצה לומר, סכום העירבון אינו בהכרח נגזר מחישוב אריתמטי גרידא, אך יש לכך משקל ובכל מקרה הסכום שהוצע בסך 30,000 ש"ח אינו סביר בנסיבות העניין.

5.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.