רע"א 6050/96 ד"ר לינה רוזנברג נ. מרים לופז

1.המשיבה מס' 1 (להלן- "התובעת") הגישה בבית המשפט המחוזי בחיפה תביעה נגד המבקש מס' 2 והמשיבים מס' 4-2 (להלן- "הנתבעים") לפצותה עבור נזקים שנגרמו לה עקב טיפולי שיניים שניתנו לה על ידיהם. במהלך חקירתו הנגדית של פרופ' א' אריאלי - שהוא מומחה רפואי שחוות דעתו הוגשה מטעם התובעת - פסל בית המשפט שאלות שהציגה לו בא כוח המבקשים.

מכאן בקשתם של המבקשים להרשות להם לערער.

2.העיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מראה כי נפסלו שאלות "לגבי ממצאים שנמצאו אצל פרופ' ברק, שהם אינם ממצאים שנמצאו אצל פרופ' אריאלי". עוד הוחלט ש"אין לשאול אותו שאלות תיאורטיות, אלא שאלות מעשיות לגבי המשפט שלפנינו, ולגבי אותן שיניים שפרופ' אריאלי מתייחס אליהן על פי האבחנה שלו".

בית המשפט המחוזי קיים קדם משפט, שבמהלכו הוגשו לו חוות דעת של מומחים מטעם בעלי הדין, ומותר להניח כי שבילי המחלוקות היו נהירים לו היטב עוד בטרם נפתחה החקירה הנגדית. אין למצוא, אפוא, פגם בהחלטתו לפיה התיר לחקור את פרופ' אריאלי רק על ממצאיו ואבחנותיו שלו, כפי שצויינו בחוות דעתו, ולא התיר שאלות שעניינן ממצאים וחוות דעת שפורטו בחוות דעתו של פרופ' ש' ברק - המומחה הרפואי שחוות דעתו הוגשה מטעם הנתבעים - וכן לא התיר הצגת שאלות תיאורטיות.

יוער כאן כי, כפי שעולה מן הפרוטוקול, היתה חקירתו הנגדית של פרופ' אריאלי על ידי באת כוח המבקשים ארוכה ומפורטת ביותר ונראה כי מטרת החלטתו של בית המשפט המחוזי היתה למקד את הבירור בשאלות האמיתיות שבמחלוקת. על כך מעידה גם הערתו שבאת כוח המבקשים מתבקשת "להשתדל לסיים את החקירה בהקדם ולא לשאול מעבר לדרוש לצורך המשפט".

כך או כך, אם אחרי נתינתו של פסק הדין יתברר שיש עדיין מקום להשגות תהיה באת כוח המבקשים רשאית, כמובן, להעלותן במסגרת הערעור.

3.הבקשה להרשות ערעור נדחית.