פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6051/98
בפני:
כבוד השופט י' טירקל
המבקשת
:
לילך
לוגסי
נגד
המשיב
:
גבריאל
לוגסי
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי
בירושלים בתיק ע"מ 9/98 שניתנה
ביום
6.9.98 על ידי כבוד השופטת י' צור
בשם
המבקשת: עו"ד ד' שונברג
בשם
המשיב: עו"ד מ' הורוביץ
החלטה
1.בעלי הדין הם בני זוג שהתגרשו. בהסכם הגירושין נקבע כי המבקשת תחזיק בילדים - ששניים מהם בגרו בינתיים - ואילו המשיב יקבל אותם להחזקתו מדי שבת שניה, לרבות חגים. המבקשת ביקשה מבית המשפט לעניני משפחה בירושלים להורות על שינוי ההסדר כך שהילדה הקטינה תשהה אצלה בכל השבתות והחגים ובית המשפט נענה לבקשתה. בית המשפט המחוזי בירושלים, שדן בערעורו של המשיב, החליט שיש צורך למנות מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכולוגיה של הילדים, בטרם יפסוק בערעור.
המבקשת ביקשה להרשות לה לערער על ההחלטה. המשיב השיב על הבקשה.
2.בא כוח המבקשת טען כי לא היה מקום למנות מומחה מטעם בית המשפט בשלב אחרי הגשת הסיכומים בערעור; כי לא היה מקום לאפשר הגשת ראיות חדשות בנושאים שנבדקו בהליכים קודמים; "כי עצם ההחלטה למנות מומחה בשלב זה נועדה לאפשר מתן החלטה שונה מזו" שנתנה הערכאה הראשונה; וכי המומחה שמונה ציין בהסכמתו לקבל את המינוי כי ב"ענין דומה מאד על פניו" כתב חוות דעת שנתקבלה על ידי בית המשפט העליון.
לא מצאתי ממש בטענות. לפי סעיף 9 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה1995-, "לבית משפט הדן בערעור על פסק דין או החלטה של בית משפט לעניני משפחה, יהיו הסמכויות הנתונות, לפי חוק זה, לבית המשפט לעניני משפחה, לרבות שמיעת עדויות או הבאת ראיות נוספות, אם הוא סבור שהדבר דרוש לבירור הערעור". לפי תקנה 258 יב לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, רשאי בית משפט לענייני משפחה למנות מומחה מטעמו אף שלא בהסכמת בעלי הדין. בית המשפט המחוזי היה מוסמך, אפוא, למנות את המומחה. אולם, גם לעצם הענין, שקל נכון בבואו למנות את המומחה.
במקרה הנדון מדובר בבני זוג לשעבר שאורח חייהם שונה. המבקשת נוהגת באורח חיים חרדי, ומחנכת את הקטינה כך, ואילו המשיב מקיים אורח חיים חילוני. יש, אפוא, הצדקה למינוי מומחה שיחווה דעתו בשאלה "האם ביקוריה של הקטינה אצל האם בשבתות ובחגים, בהבדל מביקוריה הרגילים אצל האב, עלולים לגרום לה נזק ואם כן האם קיימות דרכי טיפול לילדה או להורים היכולים למנוע נזק זה או להקטינו", כפי שציין בית המשפט המחוזי. ראוי להדגיש כי לפי תקנה 258 יב הנזכרת רשאי בעל דין להגיש למומחה שאלות הבהרה וכן ניתן לחקור את המומחה ברשות בית המשפט. מכאן שחוות דעתו עומדת לבקורת ואין צריך לומר שבית המשפט אינו חייב לאמץ אותה.
3.לא מצאתי ממש גם בטענה כי המומחה הביע דעתו בעבר בסוגיה דומה וכי הצביע על כך במכתבו לבית המשפט. אין להסיק מכך כי המומחה גיבש מראש עמדה מסוימת או שיש לו דעה קדומה לגבי הסכסוך הנדון. כך או כך, ניתן, כאמור, להעביר את חוות דעתו תחת שבט הביקורת.
4.הבקשה להרשות ערעור נדחית.
בנסיבות הענין לא ייפסקו הוצאות.
ניתנה היום, כ"ג באייר תשנ"ט
(9.5.99).
ש
ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98060510.
M07
- /מפ