רע"א 6064/97 חסן עלי חאג' נ. מוחמד עבדאללה חלבי

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא מ' סלוצקי והשופטים ש' פינקלמן וש' ברלינר) בע"א 4396/96.

1.נשוא המחלוקת בין הצדדים היא קרקע חקלאית, מאדמות הכפר נחף. הקרקע נמצאת בבעלות המבקש 1 (החלק שבבעלותו - 384/640), המבקש 2 (113/640), המשיב 113/640) ושני אנשים נוספים (18/640, 12/640). המבקשים תבעו בבית משפט השלום בעכו לחלק את החלקה בין הבעלים לפי תשריט שצורף לתביעתם ולחייב את המשיב לפנות חלק מהחלקה, כולל עקירת שתילי עצי זית שנטע. המשיב התנגד לחלוקה המוצעת והציע למנות מודד מוסמך שיציע חלוקה צודקת. הדיון נשמע בפני מספר שופטים. כב' השופטת דנון קבעה בפסק דינה כי החלוקה תהיה לאורך. המשיב הגיש ערעור (ע.א. 179/90) וביקש לבטל את פסק הדין, בנימוק שלא כל הצדדים בחלקה צורפו להליך. הערעור התקבל ופסק דינו של בית משפט השלום בוטל. לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן, החל בירור ביוני 1993 בפני כב' השופט סעב. ב4.9.96- הסכימו הצדדים כי בית המשפט יבקר בחלקה, ישמע את טענות הצדדים ויקבע על פי שיקול דעתו את אופן חלוקת החלקה. להסכמה ניתן תוקף של החלטה, לבקשת הצדדים. בית המשפט קיבל את הצעת הנתבעים וקבע כי חלוקת החלקה תהיה לרוחב בהתאם לתכנית חלוקה שנערכה על ידי מודדת במרץ 1993.

2.המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 4396/96). בית המשפט המחוזי הותיר על כנה את חלוקת החלקה לרוחב, והוסיף כי הכלל הוא ששיתוף במקרקעין מתפרק בדרך של חלוקה בעין, וכל דרך פירוק אחרת היא יוצא מן הכלל. בית המשפט החזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שישלים את פירוק השיתוף.

3.בבקשתם טוענים המבקשים, כי בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין מהוראת סעיף 43 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969- (להלן: חוק המקרקעין) בכך שהורה על חלוקה מבלי להתחשב ברצונות השותפים ומבלי שזימן את יתר השותפים ויידע אותם בדבר החלוקה המתוכננת. כמו כן נטען כי בית המשפט בערכאה הראשונה חרג מסמכותו בכך שהסכים להתמנות כמומחה מטעם הצדדים לחלוקת הקרקע. למבקשים טענות נוספות באשר לאופן החלוקה. על כן הם עותרים למתן רשות ערעור, על מנת שפסק דינו של השופט סעב יבוטל והדיון יוחזר לבית משפט השלום, שיפסוק מחדש לאחר הזמנת כל הנתבעים כדין והזמנת מומחים.

4.בתגובתו טוען המשיב כי ההסכם שהושג בין הצדדים לפיו בית המשפט יכריע ביחס לחלוקה, מחייב את המבקשים. לטענתו, כב' השופט סעב קבע כי החלוקה תהיה לרוחב לאחר שהחליט כי כך יישמר האיזון בין הצדדים, ואילו חלוקה לאורך תיצור הפליה ותגרום לחוסר אפשרות ניצול חלוקות המשנה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, בשבתו בדין כערכאה שלישית, לא ידון אלא כאשר מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123). הענין שבפני אינו מעורר סוגיות כאלה. השאלות המתעוררות בו נוגעות לסכסוך ארוך השנים שבין הצדדים בלבד, ולפיכך איני נדרש לבקשה.

הבקשה נדחית.