החלטה3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6064/97 חסן עלי חאג' נ. מוחמד עבדאללה חלבי

ניתן ביום

בקצרה

מקרקעין · פירוק שיתוף בקרקע חקלאית בחלוקה בעיןבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שאישרה חלוקה לרוחב של חלקה חקלאית משותפת. נקבע כי הכלל לפירוק שיתוף במקרקעין הוא חלוקה בעין. הבקשה נדחתה משום שהסכסוך אינו מעורר סוגיות של חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת.

העובדות

מדובר בקרקע חקלאית בבעלות מספר שותפים, שהמבקשים תבעו את חלוקתה לפי תשריט ואילו המשיב הציע מודד מוסמך. בית המשפט המחוזי הותיר על כנה חלוקה לרוחב לפי תכנית מודדת והחזיר את התיק לבית משפט השלום. הבקשה לרשות ערעור לבית המשפט העליון נדחתה מאחר שהסכסוך נוגע לצדדים בלבד ואינו מעורר סוגיה בעלת חשיבות מיוחדת.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להורות על חלוקה לרוחב של חלקה משותפת בדרך של חלוקה בעין
  2. 2.האם חרג בית המשפט מסמכותו בהסכמתו להתמנות כמומחה לחלוקת הקרקע
  3. 3.האם יש להזמין את כל השותפים בחלקה להליך פירוק השיתוף לפי סעיף 43 לחוק המקרקעין

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא כי שיתוף במקרקעין מתפרק בדרך של חלוקה בעין, וכל דרך פירוק אחרת היא יוצא מן הכלל

    ״הכלל הוא ששיתוף במקרקעין מתפרק בדרך של חלוקה בעין, וכל דרך פירוק אחרת היא יוצא מן הכלל.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בית המשפט העליון בשבתו כערכאה שלישית ידון ברשות ערעור רק כאשר מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת

    ״הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, בשבתו בדין כערכאה שלישית, לא ידון אלא כאשר מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שיתוף במקרקעין
  • חלוקה בעין
  • פירוק שיתוף
  • חלוקה לאורך
  • רשות ערעור
  • ערכאה שלישית
  • חשיבות ציבורית
  • מודד מוסמך

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

6064/97

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשים

:

1.

חסן עלי חאג'

2.

אחמד עבדאללה ח'ליל

נגד

המשיב

:

מוחמד

עבדאללה חלבי

בקשת רשות ערעור על פסק

דינו של בית המשפט

המחוזי

בחיפה בע"א 4396/96, שניתן על ידי

כבוד

הנשיא מ' סלוצקי והשופטים: ש' פינקלמן

ו-ש'

ברלינר

בשם

המבקשים: עו"ד ע' א' כרים עבאס

בשם

המשיב: עו"ד א' פרח

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' הנשיא מ' סלוצקי והשופטים ש' פינקלמן וש' ברלינר) בע"א 4396/96.

1.נשוא המחלוקת בין הצדדים היא קרקע חקלאית, מאדמות הכפר נחף. הקרקע נמצאת בבעלות המבקש 1 (החלק שבבעלותו - 384/640), המבקש 2 (113/640), המשיב 113/640) ושני אנשים נוספים (18/640, 12/640). המבקשים תבעו בבית משפט השלום בעכו לחלק את החלקה בין הבעלים לפי תשריט שצורף לתביעתם ולחייב את המשיב לפנות חלק מהחלקה, כולל עקירת שתילי עצי זית שנטע. המשיב התנגד לחלוקה המוצעת והציע למנות מודד מוסמך שיציע חלוקה צודקת. הדיון נשמע בפני מספר שופטים. כב' השופטת דנון קבעה בפסק דינה כי החלוקה תהיה לאורך. המשיב הגיש ערעור (ע.א. 179/90) וביקש לבטל את פסק הדין, בנימוק שלא כל הצדדים בחלקה צורפו להליך. הערעור התקבל ופסק דינו של בית משפט השלום בוטל. לאחר הגשת כתב תביעה מתוקן, החל בירור ביוני 1993 בפני כב' השופט סעב. ב4.9.96- הסכימו הצדדים כי בית המשפט יבקר בחלקה, ישמע את טענות הצדדים ויקבע על פי שיקול דעתו את אופן חלוקת החלקה. להסכמה ניתן תוקף של החלטה, לבקשת הצדדים. בית המשפט קיבל את הצעת הנתבעים וקבע כי חלוקת החלקה תהיה לרוחב בהתאם לתכנית חלוקה שנערכה על ידי מודדת במרץ 1993.

2.המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 4396/96). בית המשפט המחוזי הותיר על כנה את חלוקת החלקה לרוחב, והוסיף כי הכלל הוא ששיתוף במקרקעין מתפרק בדרך של חלוקה בעין, וכל דרך פירוק אחרת היא יוצא מן הכלל. בית המשפט החזיר את התיק לבית משפט השלום על מנת שישלים את פירוק השיתוף.

3.בבקשתם טוענים המבקשים, כי בית המשפט המחוזי התעלם לחלוטין מהוראת סעיף 43 לחוק המקרקעין, התשכ"ט1969- (להלן: חוק המקרקעין) בכך שהורה על חלוקה מבלי להתחשב ברצונות השותפים ומבלי שזימן את יתר השותפים ויידע אותם בדבר החלוקה המתוכננת. כמו כן נטען כי בית המשפט בערכאה הראשונה חרג מסמכותו בכך שהסכים להתמנות כמומחה מטעם הצדדים לחלוקת הקרקע. למבקשים טענות נוספות באשר לאופן החלוקה. על כן הם עותרים למתן רשות ערעור, על מנת שפסק דינו של השופט סעב יבוטל והדיון יוחזר לבית משפט השלום, שיפסוק מחדש לאחר הזמנת כל הנתבעים כדין והזמנת מומחים.

4.בתגובתו טוען המשיב כי ההסכם שהושג בין הצדדים לפיו בית המשפט יכריע ביחס לחלוקה, מחייב את המבקשים. לטענתו, כב' השופט סעב קבע כי החלוקה תהיה לרוחב לאחר שהחליט כי כך יישמר האיזון בין הצדדים, ואילו חלוקה לאורך תיצור הפליה ותגרום לחוסר אפשרות ניצול חלוקות המשנה.

5.לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה וביתר המסמכים שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור. הלכה פסוקה היא כי בית משפט זה, בשבתו בדין כערכאה שלישית, לא ידון אלא כאשר מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת (וראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ פ"ד לו(3) 123). הענין שבפני אינו מעורר סוגיות כאלה. השאלות המתעוררות בו נוגעות לסכסוך ארוך השנים שבין הצדדים בלבד, ולפיכך איני נדרש לבקשה.

הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט"ו בטבת התשנ"ח

(13.1.98).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

97060640.

A03

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עא 4396/96

הלכות

  1. 1הכלל הוא כי שיתוף במקרקעין מתפרק בדרך של חלוקה בעין, וכל דרך פירוק אחרת היא יוצא מן הכלל
  2. 2בית המשפט העליון בשבתו כערכאה שלישית ידון ברשות ערעור רק כאשר מתעוררות סוגיות בעלות חשיבות ציבורית, חוקתית או משפטית מיוחדת