רע"א 6117/98 אגודת אכסניות נוער ישראל נ. תו - תרבות וסביבה

1.המקרקעין הידועים כחלקות 12 ו23- בגוש 10736 ( להלן: המקרקעין / החלקות ) הנם בבעלותה של מדינת ישראל, מנוהלים בידי מינהל מקרקעי ישראל ( להלן: המינהל ) ומוחזקים על ידי המבקשת החל משנת 1972. בשנת 1987, השכירה המבקשת את המקרקעין לקבוצת תו תרבות וסביבה ( להלן: קבוצת תו ), עליה נמנו בין היתר המשיבים 2 ו3-. בתום תקופת השכירות, סירבו חברי הקבוצה לפנות את השטח והמבקשת הגישה נגדם תביעה לסילוק יד בבית משפט השלום. המחלוקת העיקרית היתה בשאלה, האם למבקשת יש זכויות במקרקעין. בית משפט השלום השיב על כך בחיוב, קיבל את תביעתה של המבקשת וציווה על חברי הקבוצה לפנות את השטח.

2.על סמך פסק דינו של בית משפט השלום, וכן על סמך הוראות תקנה 25(1) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג1993-, החליט המינהל להקצות למבקשת את המקרקעין ולהחכירם לה. המשיבים עתרו לבית המשפט המחוזי למתן פסק דין הצהרתי לפיו החלטת המינהל להקצות למבקשת קרקע ללא מכרז, אינה כדין ודינה להתבטל. המבקשת הגישה בקשה לסילוק התובענה על הסף על יסוד מספר נימוקים, אשר אחד מהם היה השתק פלוגתא. לטענתה, קיימת פלוגתא פסוקה, לפיה המבקשת החזיקה בחלקות 12 ו23- באופן רצוף 10 שנים לפחות בהסכמת המינהל ועל כן ברי, כי המבקשת עונה על תנאי תקנה 25(1) לעיל.

3.בית המשפט המחוזי קבע, כי הואיל ומנכ"ל המבקשת עצמו אישר בתצהיר, שאכסניית הנוער ממוקמת על חלק מחלקה 12, לכאורה אין לומר, שפסק הדין של בית משפט השלום קובע ממצא חלוט לפיו חלקה 12 כולה היתה מוחזקת על ידי המבקשת. לאור נתון זה, דחה בית המשפט את הבקשה לסילוק התובענה על הסף. מסקנתו היתה, כי לא ניתן לומר שקיימת פלוגתא פסוקה לגבי החלק העובדתי שבבסיס ההחלטה להקצות את החלקות ללא מכרז מכוח תקנה 25(1) הנ"ל. על החלטה זו הוגשה הבקשה למתן רשות ערעור שבפניי.

4.במקרה דנן, מתעוררות שתי פלוגתאות המחייבות התייחסות לצורך ההכרעה בשאלת קיומו של השתק פלוגתא. הפלוגתא הראשונה והעיקרית, נוגעת לשאלה, האם קיימת זהות בין המקרקעין נשוא פסק דינו של בית משפט השלום בתובענת הפינוי, לבין המקרקעין נשוא התובענה דנן, אותה הגישו המשיבים כנגד החלטת המינהל להקצות למבקשת את המקרקעין ללא מכרז. הפלוגתא השנייה נוגעת לשאלת הזהות בין בעלי הדין. בעוד שהנתבעים בתובענת הפינוי היו חברי קבוצת תו, הרי שהמשיבים 1-4 בהליך הנוכחי, הם עמותת תו תרבות וסביבה, ושלשה מחבריה. עמותת תו תרבות וסביבה, נוסדה על ידי חברי קבוצת תו לאחר הגשת תובענת הפינוי וחברים בה חברים נוספים שאינם נמנים עם הנתבעים בתובענת הפינוי.

5.עיון בחומר אשר הובא בפניי העלה, כי אמנם נדרש בית המשפט קמא לשאלת הזהות בין המקרקעין בתובענת הפינוי לבין המקרקעין בתובענה דנן. טענת המבקשת והמשיב החמישי היא, שקיימת זהות מוחלטת בין המקרקעין, הכוללים, בין היתר, חלק מחלקה 12 בגוש 10736 לבין המקרקעין נשוא תובענת הפינוי. נראה לי, כי שאלה זו מצדיקה ליבון נוסף. יתרה מכך, בית המשפט המחוזי לא נדרש כלל לסוגיית הזהות בין בעלי הדין, כמו גם להנמקות נוספות שהעלה ב"כ המבקשת בבקשה לסילוק על הסף, המחייבות, לדעתי, התייחסות.

אשר על כן, החלטת בית המשפט המחוזי מבוטלת בזה והתיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון נוספות בבקשה לסילוק התובענה על הסף, כדלקמן:

א.תינתן לצדדים אפשרות להגיש ראיות נוספות בתצהיר בשאלה אם קיימת זהות בין המקרקעין נשוא תובענת הפינוי, למקרקעין נשוא התובענה שהגישו המשיבים כנגד החלטת המינהל להקצות למבקשת שטח ללא מכרז.

ב.בית המשפט המחוזי ידון בכל יתר טענותיה של המבקשת לסילוק התובענה על הסף.

לאחר מכן ייתן בית המשפט מחדש את החלטתו בבקשה לסילוק התובענה על הסף.

בנסיבות המקרה, אין צו להוצאות.