רע"א 6119/98 מחצבות חג בע"מ נ. אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ

המשיבה הגישה לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תובענה כספית כנגד המבקשת ועוד ארבעה נתבעים אחרים. אל התובענה הכספית התלוותה בקשה להטלת עיקול על נכסי המבקשת לשם הבטחת ביצוע פסק-הדין שיינתן בתובענה. בבקשה זו נטען בין היתר כי הנתבעים האחרים מבריחים את נכסיהם אל המבקשת ולפיכך יש להטיל עיקול על נכסיה.

בתאריך 28.7.98 ניתן צו עיקול זמני על-ידי בית-המשפט המחוזי. על כך הגישה המבקשת בקשה לביטול הצו הזמני. בבקשת הביטול טענה המבקשת כי התובענה הכספית אינה מתייחסת למעשה אליה, כי לה אין כל חבות ישירה כלפי המשיבה וכי תובענתה של המשיבה כלפיה מבוססת על "הרמת מסך" בינה לבין שאר הנתבעות.

בית-המשפט המחוזי (השופטת ברכה אופיר-תום) קיבל את בקשת הביטול בחלקה. נקבע, כי על אף הבעייתיות הטמונה בטענת המשיבה בנוגע להרמת המסך, הרי שלא ניתן לשלול לחלוטין טענה זאת. לפיכך צומצם צו העיקול רק לכלים ולציוד שברשות המבקשת, ואף זאת רק עד לגובה מחצית החוב הנתבע. בית-המשפט קבע כי בכך יושג איזון אינטרסים ראוי בין הצדדים: מחד, הבטחת מחצית החוב הנתבע על-ידי המשיבה, ומאידך, מניעת פגיעת יתר במבקשת, שזיקתה אל החוב שנויה כאמור במחלוקת.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי, שבה טוענת המבקשת כי יש להסיר כליל את צו העיקול שהוטל על נכסיה. לטענת המבקשת, לא הוצגה לבית-המשפט המחוזי ולו ראיה מהימנה אחת הקושרת את המבקשת לתובענה ויוצרת זיקה בינה לבין החוב הנתבע. בעניין זה אף טענה המבקשת לפגמים שנפלו בתצהיר שהוגש לבית-המשפט המחוזי כתמיכה בבקשת העיקול. עוד טענה המבקשת כי המשיבה לא טענה בפני בית-המשפט המחוזי, וממילא לא הוכיחה, כי אי-מתן העיקול עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין לכשזה יינתן. לבסוף סברה המבקשת כי לאור הביטול החלקי של צו העיקול הזמני שניתן בתחילה, היה על בית-המשפט המחוזי לפסוק לה הוצאות הבקשה לביטול צו העיקול.

דין הבקשה להידחות. המבקשת לא הצביעה על קיומה של תשתית המבססת את טענותיה במסמכים השונים שהוגשו לבית-המשפט המחוזי, לרבות כתבי הטענות, הבקשות למתן צו עיקול ולביטולו, התצהירים שהוגשו, פרוטוקול הדיון בבית-המשפט המחוזי וכיוצא באלה. בנסיבות אלה נראה לי כי החלטתו של בית-המשפט המחוזי בדין יסודה ולא מצאתי כל מקום להתערב בה ולתת רשות ערעור בעניינה.

הבקשה נדחית.