רע"א 6121/98 בזק ע.סלע נ. פדידה ראובן

1.המבקשת הינה חברה העוסקת בעבודות ריסוס והדברת מזיקים. במשך שנים שמשה המבקשת כקבלן הדברה קבוע של המשיבה הפורמלית, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור. המשיב כיהן באותה תקופה כמנהל מחלקת התברואה של המשיבה הפורמלית. בשנת 1993 הגישה המבקשת תביעה לבית משפט השלום בחדרה כנגד המשיבים. המשיבה הפורמלית נתבעה לשלם למבקשת את שכרה בגין ביצוע עבודות ריסוס בשנת 1991 וכן לשלם לה פיצוי בגין הפרת החוזה ביניהן. המשיב נתבע לשלם למבקשת בגין עוולה של גרם הפרת חוזה. המבקשת תבעה כי המשיב יפצה אותה בגין הנזקים שנגרמו לה מהפסקת החוזה עם המשיבה הפורמלית. המשיבים יוצגו שניהם על ידי אותו משרד עורכי דין. בשלב מוקדם של ההליכים המשפטיים הושג הסכם פשרה בין המבקשת למשיבה הפורמלית. לפי הסכם זה חויבה המשיבה הפורמלית לשלם למבקשת 60,000 ש"ח בגין חובותיה למבקשת. בהסכם הפשרה נקבע במפורש כי אינו חל על המשיב וכי התביעה נגדו תימשך.

2.המשיב לא התייצב לדיונים שהתקיימו בבית משפט השלום בחדרה למרות שנקבע כי עליו להתייצב באופן אישי. עורך דינו ציין כי אינו משתף פעולה עם פרקליטיו. בית המשפט (השופט ש' מנהיים) נתן פסק דין נגדו מחמת אי התייצבות כאמור בתקנה 147(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. נקבע, תחילה בפסק דין חלקי ואחר כך בפסק דין סופי, כי על המשיב לפצות את המבקשת בגין נזקיה והפסדיה בעקבות הפסקת קשרי העבודה עם המשיבה הפורמלית. המשיב חויב לשלם למבקשת פיצוי בסך כולל של 60,000 ש"ח וכן הוצאות בסך 20,000 ש"ח.

3.לאחר מתן פסק הדין הגיש המשיב לבית משפט השלום בקשה לביטול פסק הדין ולהארכת מועד להגשת הבקשה הנ"ל. המשיב נימק את בקשת הביטול (כמו גם את האיחור בהגשתה) בנתק שנוצר בינו לבין עורכי דינו. נטען, כי עורכי הדין, אשר יצגו גם את המשיבה הפורמלית, לא מילאו כראוי את חובתם כלפי המשיב וכי בעקבות הנתק שנוצר בין המשיב לבינם נפגע ייצוגו. הבקשה נדחתה. בית המשפט קבע כי לא הוכחו טעמים מיוחדים המצדיקים הן את הארכת המועד והן את ביטול פסק הדין.

4.המשיב הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (ע"א 4253/98). במסגרת ערעורו חזר המבקש וטען כי עקב היותו מיוצג על ידי עורכי דינה של המשיבה הפורמלית נפגע ייצוגו באופן שנשללה ממנו הגנה ראויה בפני הערכאה הראשונה. בית המשפט (הנשיא נ' קליינברגר והשופטים: ב' גילאור וש' ברלינר) קיבל את ערעורו של המשיב והורה על ביטול פסק הדין כנגדו. הדיון הוחזר לערכאה הראשונה במטרה לדון מחדש בשאלת חבותו של המשיב.

5.בפני בקשת רשות ערעור המופנית כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בבקשתה טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא עת ביטל את פסק הדין כנגד המשיב והורה על החזרת הדיון לערכאה הראשונה. לטענת המבקשת שגה בית המשפט קמא כאשר אימץ את טענותיו של המשיב בדבר העדר הגנה ראויה, שכן היה למשיב יומו בבית המשפט. נטען, כי פסק הדין שניתן בשל העדר התייצבותו של המשיב שיקף נאמנה את התנהגותו של המשיב במהלך ההתדיינות המשפטית.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה נחה דעתי כי דינה להדחות. רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים המעלים שאלה חוקתית, ציבורית או משפטית בעלת חשיבות רחבה, והשלכות החורגות מהמקרה הבודד (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). המקרה שלפני אינו מעלה שאלה רחבה כאמור. כל שיש בו הוא נסיבותיו המיוחדות של המקרה הקונקרטי ורצונה של המבקשת כי נהפוך את פסק דינו של בית המשפט קמא ונתערב בשיקול דעתו. לא לשם כך נועד הערעור השני.

הבקשה נדחית.