פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6126/17
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
אברהם (אבי) שירקני
נ ג ד
המשיב:
אהרון גרזי
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל-אביב-יפו בה"פ
29960-03-17, שניתנה ביום 19.7.2017 על-ידי השופט ח' כבוב.
בשם המבקש:
עו"ד חנה זילבר
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (המחלקה הכלכלית) בתל-אביב-יפו בה"פ 29960-03-17, שניתנה ביום 19.7.2017 על-ידי השופט ח' כבוב .
1.
המבקש והמשיב מחזיקים במשותף במניות בשיעורים שונים בחברות שתחום עיסוקן ביבוא ומכירת מוצרי טקסטיל (להלן: החברות ). השניים, גיסים ומכרים ותיקים, ניהלו במשותף את החברות לאורך תקופה ארוכה עד שיחסיהם עלו על שרטון. על רקע הסכסוך שנתגלע ביניהם, מתנהל כעת הליך משפטי לפני בית המשפט המחוזי. כל אחד מהצדדים אוחז בנרטיב עובדתי משלו. המבקש טוען כי המשיב דחק את רגליו מניהול החברות, ביצע באמצעות החברות פעולות בלתי חוקיות, הפר את חובות ההגינות והאמונים כלפי החברות וקיפח אותו כבעל מניות. מנגד, המשיב טוען כי המבקש נטש את החברות עת היו נתונות למשבר פיננסי קשה, ביצע מעילות בכספי החברות ועוד.
2.
בגדר ההליך המשפטי הגיש המבקש בקשה למתן סעדים זמניים, בכללם צו האוסר על דיספוזיציה בנכסי המקרקעין המצויים בבעלות החברות, צו המורה כי כל פעולה של החברות תחייב לקבל את אישורו ותוּתנה בחתימתו, וצו המורה לבנקים ולחברת רואי החשבון של החברות להעביר לידיו מסמכים שונים.
3.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן הסעדים הזמניים. ראשית נקבע כי סיכויי ההליך הינם על הצד הנמוך. הוטעם כי המבקש לא הוכיח את גרסתו העובדתית, וטענותיו לפיהן המשיב עלול להבריח מהחברה נכסים לא בוססו כדבעי. עוד צוין, כי המבקש התחמק ממספר שאלות בחקירתו, ואף התנהל באופן הגובל בחוסר תום-לב כאשר לא הציג לבית המשפט ראיות המחלישות את גרסתו העובדתית. שנית נקבע כי גם מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש. בהקשר זה צוין כי חלק מהסעדים הזמניים שהתבקשו עלול לפגוע בפעילות השוטפת של החברות, באופן שמטה את מאזן הנוחות לטובת דחיית הבקשה.
4.
נגד החלטת בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי. לטענת המבקש, אי מתן הסעדים הזמניים עלול להוביל לנזקים בלתי הפיכים. המבקש חושש כי בלא "הקפאת המצב" עלול המשיב לבצע פעולות חד צדדיות לטובתו. בפרט, טוען המבקש כי קיים חשש שהמשיב ינסה לבצע פעולות בנכסי החברות, וינסה להבריח כספים מתוך פיקדונות שקליים של החברות המצויים כעת ביתרת זכות בסכום הכולל כמה מיליוני שקלים. המבקש מוסיף וטוען כי סיכויי ההליך העיקרי טובים, שכן הסעד המבוקש בהליך הוא פירוק החברות, וסעד זה סביר שיינתן בסיום ההליך.
5.
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תשובה. כידוע, בית משפט זה אינו נוהג להתערב בהחלטות הערכאה הדיונית בכל הנוגע למתן סעדים זמניים, ורשות ערעור בנוגע לעניינים אלו תינתן במקרים חריגים בלבד (ראו: רע"א 2881/15 קנפלר נ' אברהם , פסקה 8 (11.5.2015); חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי 207-206 (מהדורה שלישית, 2012)). במקרה הנדון, איני סבור כי יש מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. מדובר בהחלטה מעמיקה ומפורטת. במסגרת ההחלטה - המחזיקה 19 עמודים - נכללת התייחסות לכל אחת ואחת מהטענות שהועלו על-ידי המבקש. ההחלטה ניתנה לאחר התרשמות ישירה של בית המשפט מעדותו של המבקש. אף לגופם של דברים, נימוקי ההחלטה ותוצאתה אינם מגלים פגם. אמנם, ניתן להבין כי מנקודת ראותו של המבקש אין זהו מצב אידאלי שה"מפתח" לקבלת ההחלטות ביחס לנעשה בחברות נתון לכאורה ובפועל בידיו של המשיב, בה-בשעה שמתנהל הליך משפטי בעניין פירוק השיתוף. עם זאת, חשש זה אינו מגבש בהכרח את המסקנה כי המשיב ינסה להבריח נכסים מהחברה, או שיפעל במתכוון תוך פגיעה באינטרסים של החברה. ממילא, חשש זה אינו מגבש מסקנה הכרחית כי מתחייב לתת את הסעדים הזמניים אשר התבקשו. ראוי לציין, כי גם ללא מתן הסעדים הזמניים, עיניו של בית המשפט המחוזי נותרות פקוחות ואוזניו קשובות לטענות בעניין הנעשה בזמן אמת בחברות, עד להחלטה סופית בהליך העיקרי. בהקשר זה, חזקה על המשיב כי יפעל בהתאם לדין (לרבות לעניין שיתופו של המבקש בהחלטות שראוי ונדרש לשתפו ולקבל את אישורו ביחס אליהן, כבעל מניות בחברות) - שאחרת הוא עלול לשאת בהשלכות.
הבקשה נדחית אפוא.
אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, י"ט באלול התשע"ז (10.9.2017).
ש ו פ ט