רע"א 613/16 רע"א 613/16

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ד"ר מ' אגמון-גונן ) בת"צ 1196/07 מיום 24.12.2015 בה התקבלה בקשת המשיב לאישור נוסח מודעה בנוגע לאישור תובענה ייצוגית שהגיש נגד המבקשת.

1.

המשיב הגיש ביום 14.2.2007 בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המבקשת בטענה כי היא מפרה את חובתה לשלם פיצוי למי שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה. ביום 11.11.2015 קיבל בית המשפט קמא את בקשת האישור והתיר למשיב לנהל נגד המבקשת תובענה ייצוגית בשם כל מי שנסעו ברכבת " בתאריכים המופיעים בכתב התביעה " ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה

(פסקה 9(א) להחלטה). לאחר שהתקבלה בקשת האישור העביר המשיב למבקשת נוסח מודעה אותה ביקש לפרסם בנוגע לאישור התובענה הייצוגית בה צוין כי התובענה תנוהל בשם כל מי שנסעו ברכבת " מאז הקמתה ועד למועד אישור התובענה כייצוגית " ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה. המבקשת התנגדה לנוסח המודעה המוצע בטענה כי בית המשפט קמא אישר למשיב לנהל תובענה ייצוגית רק בשם מי שנסעו ברכבת בתאריכים המופיעים בכתב התביעה שצורף לבקשת האישור ולא בשם כל מי שנסעו ברכבת מאז הקמתה.

2.

בעקבות התנגדותה של המבקשת הגיש המשיב לבית המשפט קמא בקשה לאישור נוסח המודעה המוצע על ידו. בבקשתו טען המשיב כי יש לפרש את קביעתו של בית המשפט קמא לפיה התובענה הייצוגית תנוהל בשם כל מי שנסעו ברכבת בתאריכים המופיעים בכתב התביעה כמתייחסת לאמור בסעיף 42.2 לכתב התביעה שצורף לבקשת האישור בו נטען כי על המבקשת לפצות את כל מי שנסעו ברכבת באמצעות כרטיס "חופשי חודשי" " מאז הקמתה ועד למועד הגשת התביעה " ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה (כתב התביעה צורף כנספח 3 לבקשת רשות הערעור). המבקשת טענה מנגד כי נוכח העובדה שבכתב התביעה שצורף לבקשת האישור מצוינים שני תאריכים בלבד (29.8.2005 ו- 8.9.2005)

על המודעה לציין כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה תכלול רק מי שנסעו ברכבת באותם שני התאריכים. בית המשפט קמא דחה את טענתה של המבקשת וקבע כי:

אני מאשרת את פרסום המודעה כלשונה. מההחלטה לאישור התובענה ברור לחלוטין, כפי שהבין זאת המבקש, כי מדובר בכל רכבת שאחרה, בכל התקופה המנויה בבקשת האישור. ההפניה היא לבקשת האישור, בה נזכרת תקופה של 7 שנים אחורה מיום הגשת התובענה. לכך הייתה התייחסות לאורך כל ההחלטה, ולכך הייתה הכוונה כשקבעתי כי התובענה תוגש בנוגע למועדים שציין המבקש. אני סבורה שהרכבת [המבקשת] מגישה בקשות מיותרות, שכן היה ברור לכל הנוגעים בדבר שלכך הכוונה. עם זאת, לא אפסוק הוצאות בגין הבקשה המיותרת הנ"ל בשלב זה, והעניין ישקל במסגרת הדיון בתובענה לגופה.

3.

המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט קמא בטענה כי לא היה מקום לאשר למשיב לפרסם מודעה בנוסח המוצע על ידו. לטענת המבקשת, בסעיף 27 לכתב התביעה שצורף לבקשת האישור מציין המשיב כי " בחודשים יולי-ספטמבר 2005 איחרה הרכבת בקו תל אביב הוד השרון בנסיעות בהן נסע התובע [המשיב] לפחות 3 פעמים (בימים 29 באוגוסט 2005 ו- 8 בספטמבר 2005) ". פרט לתאריכים המצוינים בסעיף זה, כך לטענת המבקשת, לא מצוין בכתב התביעה שצורף לבקשת האישור כל תאריך אחר. מטעם זה סבורה המבקשת כי יש לפרש את קביעתו של בית המשפט קמא כי התביעה הייצוגית תנוהל בשם של כל מי שנסעו ברכבת בתאריכים המופיעים בכתב התביעה כהוראה לפיה קבוצת התובעים המיוצגת תכלול רק את מי שנסעו ברכבת ביום 29.8.2005 וביום 8.9.2005. לחלופין טוענת המבקשת כי יש לפרש את קביעתו האמורה של בית המשפט קמא כהוראה לפיה התביעה הייצוגית תנוהל בשם כל מי שנסעו ברכבת בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר של שנת 2005. המבקשת מוסיפה וטוענת כי העובדה שבית המשפט קמא הבהיר לאחר מתן ההחלטה המאשרת כי התובענה הייצוגית תנוהל בשם כל נוסעי הרכבת ב- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה אינה יכולה לשנות ממסקנה זו, שכן קביעתו המקורית של בית המשפט קמא לפיה התובענה הייצוגית תנוהל רק בשם מי שנסעו ברכבת בתאריכים המופיעים בכתב התביעה אינה טעות קולמוס טכנית אשר היה בסמכותו לתקן במועד מאוחר יותר. מטעמים אלו עותרת המבקשת להורות כי המודעה שתפורסם בנוגע לאישור התובענה הייצוגית תציין כי היא תנוהל בשם כל מי שנסעו ברכבת ביום 29.8.2005 וביום 8.9.2005 ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה, ולחלופין בשם כל מי שנסעו ברכבת בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר של שנת 2005 ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה.

4.

המשיב טוען מנגד כי מטרתה של בקשת רשות הערעור דנן היא לצמצם את גודל קבוצת התובעים המיוצגת שנקבע על ידי בית המשפט קמא במסווה של טרוניה בנוגע לנוסח המודעה שתפורסם בעניין אישור התובענה הייצוגית. לטענת המשיב, נוכח העובדה שגם בבקשת האישור וגם בכתב התביעה שצורף לבקשת האישור נטען מפורשות כי על המבקשת לשלם פיצוי לכל מי שנסעו ברכבת מיום הקמתה ועד ליום הגשת התביעה ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה, ברור כי קביעתו המקורית של בית המשפט קמא בהחלטת האישור לפיה קבוצת התובעים המיוצגת תכלול את כל מי שנסעו ברכבת בתאריכים המופיעים בכתב התביעה מתייחסת לכלל נוסעי הרכבת ממועד הקמתה ועד ליום הגשת התביעה. המשיב מוסיף וטוען כי נוכח העובדה שהמבקשת היא חברה ממשלתית שהוקמה בשנת 1998 והחלה לפעול בשנת 2000, הפרשנות האמורה להחלטת האישור מתיישבת עם האמור בהחלטתו המאוחרת של בית המשפט קמא לפיה הקבוצה תכלול את כל מי שנסעו ברכבת ב- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.

5.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי יש לדחות את הבקשה, בכפוף לתיקון והבהרה בנוסח המודעה, כפי שיפורט להלן.

לא מצאתי ממש בטענת המבקשת לפיה בית המשפט קמא קבע כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית תכלול רק את מי שנסעו ברכבת בימים 29.8.2005 ו- 8.9.2005 או בחודשים יולי, אוגוסט וספטמבר של שנת 2005 והדברים עולים בבירור מההחלטה שניתנה בבקשת האישור. עם זאת, משהבהיר בית המשפט קמא בהחלטתו נושא הבקשה כי הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית כוללת את כל מי שנסעו ברכבת ב- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה ועד למועד אישורה כייצוגית (ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה), לא היה מקום לאשר את נוסח המודעה שהוצע על ידי המשיב בלא להבהיר עניין אחרון זה ולכלול גם אותו בנוסח המודעה. לפיכך, מן הראוי כי המודעה שתפורסם בנוגע לאישור התובענה הייצוגית תציין כי התובענה תנוהל בשם כל מי שנסעו ברכבת ב- 7 השנים שקדמו להגשת התביעה ועד למועד אישורה כייצוגית (מיום 14.2.2007 ועד ליום 11.11.2015) ולא קיבלו פיצוי על כך שהרכבת בה נסעו איחרה להגיע ליעדה ביותר מחצי שעה.

בשולי הדברים ראיתי להוסיף כי, ככלל, מוטב להימנע מהגדרת הקבוצה שבשמה תנוהל התובענה הייצוגית על דרך ההפניה לכתב טענות כפי שנעשה במקרה דנן ומוטב כי בית המשפט יכלול בהחלטה המאשרת את התובענה הגדרה מפורטת ומדויקת של קבוצת התובעים המיוצגת, על מנת למנוע חילוקי דעות מיותרים מן הסוג שהתעורר במקרה דנן.

אשר על כן, הבקשה נדחית בכפוף לתוספת המבהירה כמצוין לעיל, שאותה יש לשלב בנוסח המודעה.

אין צו להוצאות.