רע"א 6144/98 עובדיה ורסנו נ. בנק הפועלים סניף בת ים

המבקש הגיש בקשת רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב (כבוד השופטת ה' גרסטל), למחוק את הבקשה לרשות ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי, בשל אי הפקדת ערבון במועד.

בפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון, ולהסתפק בערבות עצמית שלו.

בהתייחס למצבו הכלכלי, מנמק המבקש את בקשתו בכך שנקלע למצב נפשי קשה: אשתו בגדה בו, נטשה אותו, התגרשה ממנו והותירה אותו שבר כלי, מאז גירושיו הדררר מצבו הכלכלי עד לדרגה התחתונה ובנו מסייע לו כספית מידי פעם. בבקשה נוספת שהגיש טען המבקש כי הוא מתגורר עם בנו, המכלכל אותו ממשכורתו. לבקשה צורפה התראה לפני עיקול עקב אי תשלום אגרת טלויזיה.

כידוע, על מנת לזכות בפטור מערבון, על המבקש לעמוד בשני תנאים: האחד - הוכחה כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בהפקדת הערבון. השני - סיכויים טובים לזכות בהליך.

התשתית העובדתית שהניח המבקש להוכחת מצבו הכלכלי קלושה ביותר. האמירה הכללית כי מאז הגירושין אבד מקור פרנסתו ומצבו הידרדר, היא סתמית ובלתי מספקת. למרבה הצער, תהליך גירושין הוא נחלתם של רבים, ולעיתים קרובות מדובר באירוע ממושך, כואב וטראומטי. אך מכאן ועד שלילת היכולת להתפרנס לאורך זמן, מספר שנים לאחר הגירושין, הדרך ארוכה.

כדי להוכיח את הנטען על ידו, היה על המבקש לפרט את עיסוקו ומקום עבודתו בעבר, כיצד איבד את מקור פרנסתו, ומדוע אין הוא יכול להמשיך בעבודתו או למצוא לעצמו עבודה אחרת. כמו כן היה על המבקש לפרט רכוש שבבעלותו, חסכונות, בעלות על רכב או דירת מגורים וכיוצא-באלה, או לחילופין להסביר כיצד זה לא עלה בידו לצבור רכוש כלשהו בשנות עבודתו.

המבקש לא עשה כן. בתצהירו נאמר כי הוא "גר יחד עם" בנו, אך לא ברור היכן הוא מתגורר ומי בעליה של דירת המגורים.

צירוף המסמך המעיד על אי תשלום אגרת הטלויזיה מעורר תמיהה, שכן המבקש נמנע מלצרף לחשבונו דפי חשבון בנק או אישורים כלשהם בדבר מצב חשבון הבנק שלו, ראיות בדבר קיומם של חובות או כיוצא באלה מסמכים המהווים ראיה למצבו הכלכלי. צירופה של התראה לפני עיקול הטלויזיה בלבד מעוררת חשד כי מסמך זה, לא להעיד על הכלל כולו יצא, אלא על עצמו בלבד.

אמנם, עצם ההדיינות בין המבקש לבין הבנק, המשיב בבקשה לרשות ערעור, עשויה להעיד על קשיים של המבקש בפרעון חובותיו. אולם כתבי הטענות אינם בפני, ואין די בהשערות.

סיכומו של דבר, המבקש לא עמד בנטל הוכחת מצבו הכלכלי.

גם בנוגע לסיכויי הבקשה לרשות ערעור, חוששני כי מצבו של המבקש אינו טוב יותר. אמנם נראה כי בבית המשפט המחוזי אכן נפלה טעות, והבקשה לרשות ערעור שהגיש המבקש נמחקה בשל אי הפקדת ערבון, עוד קודם שניתנה החלטה בבקשתו לפטור מהפקדת ערבון (אם כי יתכן שטעות זו היתה נמנעת אילו הגיש המבקש את בקשתו בד בבד עם הערעור, אילו הכתירה בכותרת התואמת את אופי הבקשה, ואילו טרח להמציא העתק מן הבקשה לבאי כוח המשיב).

אולם, שאלת סיכויי הזכיה של המבקש נבחנת באספקלריה רחבה יותר. העובדה שארעה טעות בבית המשפט המחוזי, ופסק הדין ניתן בטרם עת, אינה מבטיחה עדיין כי למבקש תינתן רשות ערעור וערעורו יתקבל בבית משפט זה. בחינת סיכויי ההליך מחייבת בדיקת תוכן הבק שה לגופה.

תחילתם של ההליכים בכתב תביעה בסדר דין מקוצר שהגיש המשיב (להלן: הבנק) נגד המבקש. המבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן, וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה. בדיעבד הסתבר, כי לפני מתן פסק הדין (אך לאחר תום המועד להגשת בקשות רשות להתגונן) הגיש המבקש בקשה למתן אורכה, אשר לא היתה בפני הרשמת בעת מתן פסק הדין בהעדר הגנה. המבקש הגיש, איפוא, בקשה לביטול פסק הדין, אולם הבקשה נדחתה, לאחר שהרשמת לא שוכנעה כי למבקש טענות של ממש לגופו של עניין. ערעורו של המבקש בפני שופט בית משפט השלום נדחה, תוך ציון כי "המערער לא הציג בפני בית המשפט (למעשה עד ליום זה) כל תצהיר המפרט מהם סיכויי הגנתו. בנסיבות אלו, לא היה מנוס בידי הרשמת הנכבדה אלא לדחות את בקשתו ולאשר את פסק הדין". על כך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. המבקש נדרש להפקיד תוך שלושים יום ערבון בסך 6,000 ש"ח, ולהמציא קבלה על כך לבא-כוח המשיב. המבקש הגיש "בקשה לעיון חוזר ולהבהרת החלטה", בה ביקש לפטרו מהפקדת הערבון. אולם עוד קודם שניתנה החלטה בבקשה זו, הגיש הבנק בקשה למתן פסק דין בשל אי הפקדת ערבון. הבקשה התקבלה והבקשה לרשות ערעור נמחקה.

על כך הוגשה בקשה למתן רשות ערעור.

מן האמור לעיל עולה, כי למבקש היה יומו בפני בית המשפט, והוא נשמע הן בפני הרשמת והן בפני השופט שדן בערעור. ההליך שנמחק הינו בקשה לרשות ערעור, אשר ממילא ניתנת במשורה.

המבקש טוען שוב ושוב כי תחילתו של העניין במחדלי המזכירות, אך אין הוא מציין כי "ראשית חטאת" בכך שהוא עצמו לא הגיש במועד בקשת רשות להתגונן או בקשה להארכת מועד להגשתה, וכן נמנע באופן עקבי מלהמציא כתבי בי-דין לבאי כוח המשיבים, עובדה שיצרה לא מעט תסבוכות.

גם לגופו של עניין, לא ברור על מה מבסס המבקש את טענותיו. בקשתו לביטול פסק הדין נדחתה מאחר שלא הוכחו סיכוייו לזכות בתביעה. מאותו נימוק נדחה הערעור על החלטה זו. גם בבקשה האחרונה שהגיש אין המבקש מפרט את טענותיו לגוף התביעה שהוגשה נגדו, כך שגדולים הסיכויים שאפילו יוחזר הדיון לבית המשפט המחוזי לדון בבקשת הרשות לערער, הרי בסופו של דבר יידחה המבקש לגופו של עניין והתוצאה הסופית לא תשתנה.

אני סבורה, איפוא, כי סיכויי המבקש לזכות ברשות לערער ולאחר מכן בערעור אינם טובים דיים כדי לפטרו מהפקדת הערבון.

על המבקש להפקיד את הערבון תוך שלושים יום ממסירת החלטה זו.