החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6145/92 נחום יניב נ. ראובן אלבנט

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להפקדת ערבון בבקשת רשות ערעורבקשה לרשות ערעור על החלטה דיונית, בקשה להארכת מועד להפקדת ערבון

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת המועד להפקדת ערבון שנקבע בהחלטה בבקשת רשות ערעור. נקבע כי הטענה לפיה המבקש סבר שעליו להפקיד את הערבון לפני מועד הדיון אינה נתמכת בתצהיר ואינה עולה בקנה אחד עם לשון ההחלטה הברורה. הבקשה לרשות הערעור נדחתה על בסיס תקנות 404(ב) ו-431 לתקנות סדר הדין האזרחי.

העובדות

בקשת רשות ערעור נפתחה בשנת 1992. בשל תקלות שונות נקבעה החובה להפקיד ערבון בסך 10,000 ש"ח באופן חוזר, ורק בשנת 1996. המבקשים לא הפקידו את הערבון במועד, והפקידו אותו רק לאחר שניתנה החלטה מתריאה על אפשרות דחיית הערעור.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להפקדת ערבון שנקבע בהחלטה בבקשת רשות ערעור?
  2. 2.האם יש לדחות בקשת רשות ערעור מחמת אי הפקדת הערבון במועד?

הלכות

  1. 1

    טענה לסברה מוטעית לגבי מועד הפקדת הערבון, שאינה נתמכת בתצהיר ואינה מסבירה את לשון ההחלטה הברורה, אינה מצדיקה הארכת מועד

    ״טענה זו אינה נתמכת בתצהיר, והיא אף אינה מסברת את האוזן לנוכח לשונה הברורה של ההחלטה מיום 4.9.96.״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אי הזדרזות להפקיד ערבון שנקבע מחדש, והפקדתו רק בתגובה להחלטה המתריאה על דחיית הערעור, מצדיקה דחיית הבקשה להארכת המועד ודחיית בקשת רשות הערעור

    ״אף על פי כן לא הזדרזו המבקשים ולא הפקידו את הערבון כנדרש, אלא בתגובה להחלטה המתריאה על אפשרות דחיית הערעור.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • ערבון
  • הארכת מועד
  • תקנה 431
  • תקנה 404(ב)
  • החלטה מתריאה
  • דחיית הבקשה

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"א

6145/92

בפני:

כבוד הרשמת א' אפעל-גבאי

המבקשים

:

1.

נחום יניב

2.

עפרה יניב

נגד

המשיב

:

ראובן

אלפנט

בקשה לדחיית ערעור ע"פ תקנה 431

בשם

המבקשים: עו"ד חדד יצחק זילבר

בשם

המשיב: עו"ד טוביה נבנצל

החלטה

מתוך תגובת בא-כוח המבקשים להחלטה המתריאה על אפשרות דחיית הבקשה לרשות ערעור על-פי תקנה 431 עולה, כי בא כוח המבקשים ידע

על החובה להפקיד ערבון בסכום של 10,000 ש"ח אשר נקבעה בהחלטה מיום 4.9.96.

טענת בא-כוח המבקשים היא, כי המבקשים לא הפקידו את הערבון בשל כך שהמבקש הראשון סבר שעליו להפקיד את הערבון לפני מועד הדיון, ועל כן המתין לקבלת מועד לדיון. טענה זו אינה נתמכת בתצהיר, והיא אף אינה מסברת את האוזן לנוכח לשונה הברורה של ההחלטה מיום 4.9.96.

המדובר בתיק בקשת רשות ערעור שנפתח בשנת 1992 ובשל תקלות שונות נקבעה באופן חוזר החובה להפקיד ערבון רק בשנת 1996. אף על פי כן לא הזדרזו המבקשים ולא הפקידו את הערבון כנדרש, אלא בתגובה להחלטה המתריאה על אפשרות דחיית הערעור.

בנסיבות אלה, אני מחליטה לדחות את הבקשה להארכת המועד להפקדת הערבון. הבקשה לרשות ערעור נדחית על-פי תקנה 404(ב) ו431- לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984-.

ניתנה היום, כ"א באלול תשנ"ז

(23.9.97).

אורית אפעל-גבאי, שופטת

ר ש מ ת

העתק

מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

92061450.

O02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1טענה לסברה מוטעית לגבי מועד הפקדת הערבון, שאינה נתמכת בתצהיר ואינה מסבירה את לשון ההחלטה הברורה, אינה מצדיקה הארכת מועד
  2. 2אי הזדרזות להפקיד ערבון שנקבע מחדש, והפקדתו רק בתגובה להחלטה המתריאה על דחיית הערעור, מצדיקה דחיית הבקשה להארכת המועד ודחיית בקשת רשות הערעור