רע"א 6172/19 פלוני נ. קצין התגמולים

1.

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 19.6.2019 (ע"ו 7421-02-19, השופטים ב' בר-זיו, ח' שרעבי ו- א' דגן ). בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגישה המבקשת על החלטתה של ועדת הערעורים הפועלת לפי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), התש"י-1950 (להלן בהתאמה: ועדת הערעורים ו- חוק משפחות חיילים ) מיום 21.12.2018 (עמ"ח 39910-08-14, השופט א' צ'יזיק וחברי הוועדה ד"ר א' קורת וד"ר נ' אפטר ).

2.

א' (להלן גם: המנוח ) התגייס למשטרת ישראל בשנת 1998, ובשנת 2013 נפטר לאחר שלקה בליבו. מקורה של הבקשה שבפני בתביעה שהגישה המבקשת, אלמנתו של א', לקצין התגמולים במשרד הביטחון לשם הכרה בזכויותיה על פי חוק משפחות חיילים (שהוחל על שוטרים מכוח סעיף 3 לחוק המשטרה (נכים ונספים), התשמ"א-1981).

3.

ביום 13.7.2014 דחה קצין התגמולים את התביעה. בהחלטה נקבע כי בהתאם לחומר שנבחן, "אין קשר בין נסיבות מותו של המנוח לבין שירותו במשטרת ישראל כמשמעותו בחוק משפחות חיילים". ההחלטה נסמכה, בין היתר, על חוות דעת רפואית שבה צוין כי הממצאים של בדיקת המשטרה בנושא מלמדים כי לא התרחש אירוע חריג בשירותו של המנוח, כך שככל שהייתה למנוח בעיה קרדיאלית סיבתה תלויה בגורמי הסיכון האישיים שלו, ולא בשירותו במשטרה.

4.

המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו לוועדת הערעורים. המבקשת טענה כי סמוך למותו המנוח חווה אירוע חריג במסגרת שירותו אשר גרם לו לסערה נפשית גדולה, ועל כן החלטתו של קצין התגמולים היא שגויה. לערעור צורפה חוות דעת רפואית שהעריכה כי קיים קשר סיבתי בין האירוע הנטען לבין פטירת המנוח.

5.

ועדת הערעורים דחתה את הערעור, בנמקה כי בראיות שהוצגו על-ידי קצין התגמולים יש די והותר על מנת להצדיק את החלטתו. בתמצית, ועדת הערעורים סברה כי לא קיימים סימוכין הולמים לקיומו של אירוע מהסוג שלו טענה המבקשת, וכי היא לא הרימה את הנטל הראייתי הדרוש על מנת להפריך או לסתור את הבסיס העובדתי שעליו נשען קצין התגמולים בהחלטתו.

6.

המבקשת הגישה ערעור על החלטה זו לבית המשפט המחוזי, וזה נדחה. בית המשפט המחוזי מצא לנכון לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ) ולדחות את הערעור תוך אימוץ הממצאים העובדתיים והמסקנות המשפטיות של ועדת הערעורים. בית המשפט המחוזי הוסיף כי בערעור על ועדת הערעורים יש לעסוק בנקודה משפטית בלבד, והדגיש כי במקרה זה ועדת הערעורים הסיקה את המסקנות המשפטיות כראוי בהתבסס על הראיות שהוצגו ועל ההלכה הפסוקה.

7.

בקשת רשות הערעור שבפני נסבה על פסק דין זה. בעיקרו של דבר, המבקשת מלינה נגד העובדה שבית המשפט המחוזי נמנע מלדון בטענותיה לגופן. בכלל זה המבקשת טוענת כי היה על בית המשפט המחוזי לבחון האם בנסיבות המקרה היה סביר יותר לקשור את מותו של המנוח לשירות, כשלשיטתה מדובר בשאלה משפטית.

8.

מבלי להקל ראש במצוקה ובקושי הכרוכים באובדן, הבקשה דנן איננה עומדת באמות המידה המצדיקות מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". טענותיה של המבקשת נטועות בנסיבות הפרטניות של מקרה זה, וליתר דיוק בהיבטים עובדתיים, כך שאינן מעוררות שאלה עקרונית. בנוסף, אינני סבורה שדחיית הבקשה תוביל לעיוות דין, לאחר שעניינה של המבקשת נבחן על-ידי שתי ערכאות. הבקשה נדחית אפוא לפי תקנה 407א לתקנות. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.