פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6189/15
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1.
משרד החקלאות
2. ענבל חברה לביטוח בע"מ
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת"א 26396-01-15 שניתנה ביום 1.7.2015 על
ידי כב' השופט אבי פורג
בשם המבקש:
עו"ד ד"ר עמליה פרנק-כהן
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט א' פורג ) בגדרה התקבלה בקשת המשיבה למחיקת סעיפים מכתב תביעה שהגיש המבקש.
הרקע לבקשה והבקשה
1.המבקש נפצע בתאונת דרכים, שהוכרה גם כתאונת עבודה. בשנת 2009 הגיש המבקש תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף נגד המשיב 1, מעסיקו דאז, ונגד המשיבה 2, חברת הביטוח של המשיב 1 (ת"א 18022-06-09). המבקש בחר להוכיח את נכותו במסלול הקבוע בסעיף 6א לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: חוק הפיצויים ), וביקש כי בית משפט קמא ימנה מומחים מטעמו בתחומים שונים. בית המשפט נעתר לבקשה ומינה מומחים בתחום הנוירולוגיה, האורתופדיה והפסיכיאטריה. המומחה בתחום הפסיכיאטריה סבר כי על מנת להעריך את מצבו של המבקש יש לאשפזו במחלקה פסיכיאטרית. המבקש סרב להתאשפז בטענה כי הדבר עלול להחמיר את מצבו. בעקבות זאת קבע בית משפט קמא, כי אם המבקש יעמוד בסירובו הוא יהיה מנוע מלטעון לנכות בתחום הנפשי. בהחלטה נוספת מיום 5.12.2013 קבע בית משפט קמא כי ככל שהמבקש יתמיד בסירובו יופסקו ההליכים בתובענה.
2.בהחלטה מיום 26.1.2014, ולאחר שהמבקש לא התייצב לאשפוז פסיכיאטרי, הורה בית משפט קמא (כב' השופטת א' דודקביץ ) על הפסקת ההליכים בתובענה בציינו כי "כל שנעשה בתיק, ימשיך ויחייב את הצדדים". כעשרה חודשים לאחר מכן, פנה המבקש לבית המשפט בבקשה לביטול ההחלטה להפסקת התובענה ובית המשפט קבע כי בנסיבות, ונוכח הזמן שחלף, ראוי שהמבקש יגיש את תביעתו שוב (במסגרת תיק חדש) וזו תקבע "להמשך דיון בתובענה". בהמשך הוגשה התביעה החדשה בגדר ת"א 26396-01-15.
3.ביום 5.2.2015 הגיש המבקש כתב תביעה מתוקן בתביעה החדשה (לאחר שהתקבלה בקשתו לעשות כן) ובו טען כי הוא זכאי לפיצויים בגין נכויותיו כפי שאלה נקבעו על-ידי המוסד לביטוח הלאומי. דהיינו - המבקש, שתחילה ביקש כי לצורך התביעה נכויותיו תקבענה במסלול שלפי סעיף 6א לחוק הפיצויים, ביקש, בתובענתו החדשה, כי נכויותיו תקבענה במסלול הקבוע בסעיף 6ב לחוק הפיצויים.
4.בעקבות האמור, הגישה המשיבה בקשה למחיקת הסעיפים בכתב התביעה העוסקים בנכויות המבקש לפי קביעת המל"ל. בהחלטתו מיום 1.7.2015 קיבל בית משפט קמא את בקשת המשיבה. נקבע, כי תובענת המבקש הופסקה תוך קביעה כי כל שנעשה בתיק עד כה יחייב את הצדדים במקרה של חידוש התובענה, ועל כן המבקש אינו יכול להסיט את בירור תביעתו למסלול שונה מזה שנקבע בתובענה המקורית.
5.כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי. בבקשתו מלין המבקש על כך שהמותבים שדנו בתיק לא נתנו דעתם למצבו הנפשי הקשה, ולכך שבשל מצב זה יש לשאוף לסיים את בירור תביעתו במהירות האפשרית, כשבירור התביעה לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים אכן יביא לסיומה המהיר. עוד טוען המבקש, כי מאחר שאושר לו לתקן את כתב התביעה והוא נדרש לשלם אגרה מחודשת, הוא גם זכאי להגיש את תביעתו החדשה במסלול שונה מזה שבגדרו הוגשה תביעתו המקורית.
דיון והכרעה
6.לאחר העיון, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות בלי שתתבקש תשובה, שכן בהחלטתו של בית משפט קמא לא נפל פגם המצדיק התערבות, למצער, לא בשלב זה של בירור התובענה. בית משפט קמא הפנה להחלטתי ברע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב נ' קבודי (8.7.2012). בעניין זה, כמו גם בהחלטתי ברע"א 9015/12 אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' שאטר (21.2.2013), עמדתי על כך שהחלטה על הפסקת תובענה, בין אם נעשתה לבקשת אחד מבעלי הדין ובין אם התקבלה ביוזמת בית המשפט, אפשר שתותנה בתנאים שונים, אשר יחולו על התובענה החדשה שבאפשרות התובע להגיש (וראו גם תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). בהחלטות אלה עמדתי גם על כך ששיקול מרכזי בהתוויית התנאים להפסקת תובענה הוא למנוע ממי מן הצדדים לזכות ביתרון בלתי הוגן.
בענייננו, הפסקת התובענה על-ידי בית המשפט באה על רקע סירובו של המבקש להתאשפז במחלקה פסיכיאטרית לצורך גיבוש חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט לשם הוכחת נכותו בתחום זה. תחילה קבע בית משפט קמא כי אם המבקש יתמיד בסירובו הוא לא יוכל לטעון לנכות בתחום הנפשי ובהמשך הורה על הפסקת התובענה בקבעו כי "כל שנעשה בתיק, ימשיך ויחייב את הצדדים". המבקש לא השיג על החלטה זו במועד וגם לא על ההחלטה שקדמה לה. המבקש, אשר לא היה מעוניין, וככל הנראה עדיין אינו מעוניין, להשלים את הערכת נכויותיו על-פי המסלול שנבחר על-ידו בתובענה הראשונה (באמצעות מומחים מטעם בית המשפט), מבקש עתה שתובענתו החדשה תתברר על-פי מסלול אחר. בנסיבות אלה, איני סבור כי נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא למחוק מתביעתו החדשה של המבקש את הסעיפים העוסקים בקביעת נכויותיו לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים. כאמור, ניתן להורות על הפסקת תובענה בתנאים מסוימים וכך עשה בית משפט קמא בענייננו כאשר קבע, כי כל שנעשה בתובענה המקורית עד למועד הפסקתה יחייב את הצדדים, ובכלל זאת, גם מסלול קביעת הנכות. בנסיבות, נראה כי המבקש מבקש לשנות את מסלול בירור תביעתו כדי לאפשר לו להוכיח את נכויותיו בתחום הנפשי, לאחר שהוברר לו כי לא יוכל לעשות כן אם יתמיד בסירובו לכך שנכותו בתחום זה תתברר בדרך עליה הורה המומחה מטעם בית המשפט. אף אם הדבר אינו עולה כדי רכישת יתרון "בלתי הוגן", עדיין אין פגם בהחלטת בית משפט קמא שלא לאפשר למבקש לנסות ולברר את תביעתו במסלול אחר מזה שנבחר על-ידו בתחילת הדרך כדי "לעקוף" מגבלות וקשיים בהם נתקל בעת ניסיונו להוכיח את נכויותיו במסגרת בירורה של התובענה המקורית. ככלל, אין להלום מצב שבגדרו הפסקת תובענה תקנה לבעל דין יתרון דיוני שלא היה בידיו במסגרת התובענה שהופסקה, והמבקש שואף להשגת יתרון כאמור.
עם כל ההבנה למצבו הרפואי של המבקש, אין לקבל את בקשתו והיא נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, כ"ב בשבט
התשע"ו (1.2.2016).
ש
ו פ ט