פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6209/99
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המ
בקש:
חלוץ גוזי
נגד
המשיב
:
שלום גוזי
בקשת
רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי
בתל-אביב-יפו
מיום 2.9.99 בבר"ע 200750/98,
20262/99,
שניתנה על-ידי כבוד השופט ד' ארבל
החלטה
בין הצדדים התנהלו הליכים, במשך קרוב לעשר שנים, לפירוק-שיתוף בדירה אשר היתה בבעלותם המשותפת. בתאריך 4.8.98 אישר בית-משפט השלום את הסכם מכר הדירה, ובכך בא הסכסוך על סיומו. כחצי שנה לאחר האישור, פנה המבקש אל בית-המשפט המחוזי בבקשות רשות לערער על החלטות שונות, שניתנו על-ידי בית-משפט השלום במסגרת הליכי פירוק-השיתוף.
בית-המשפט המחוזי (השופט דן ארבל) דחה את בקשות הרשות לערער, בקובעו כי המבקש צריך היה להעלות טענותיו במסגרת ערעור על פסק-הדין של בית-משפט השלום, ולא במסגרת בקשות רשות לערער, ובכל מקרה, איחר המבקש את המועד, ופסק-הדין, על החלטות הביניים שניתנו במהלכו, הפך חלוט.
על החלטה זו הוגשה בקשת הרשות לערער שבפניי, בגדרה טוען המבקש, כי היה על בית-המשפט המחוזי לעשות שימוש בסמכותו על-פי תקנה 410א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד1984-, ולדון בבקשה כבערעור, במקום לדחותה.
בטענה זו אין כל ממש.
אכן, תקנה 410א הנ"ל מקנה לבית-המשפט שלערעור את הסמכות לדון בבקשת הרשות לערער שהוגשה לו כבערעור, אם ראה שיש למבקש זכות ערעור. אולם, המבקש הגיש את בקשת הרשות לערער מחצית השנה לאחר שניתן פסק-הדין, וקרוב לשנה מאז ניתנו ההחלטות עליהן ביקש לערער. התקופה הנתונה לבעל-דין לערער בזכות חלפה, ובנסיבות אלו, צדק בית-המשפט המחוזי כאשר החליט שלא להפעיל את סמכותו, בדחותו את בקשות המבקש.
הבקשה, אפוא, נדחית.
המבקש ישלם למשיב הוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ב בטבת תש"ס
(21.12.99).
ש
ו פ ט ת
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
99062090.
L04