רע"א 6212/05 גדעון ויגדור נ. שי מילוא, עו"ד

1.האינטרס של המבקש בניהול התביעות אינו זהה בהכרח לאינטרס הקיבוצי של נושי החברה. על המנהל המיוחד (המשיב 1) לשים בראש מעייניו את האינטרס של הנושים. ברי, כי קיים פוטנציאל לניגוד עניינים. כך למשל, ייתכן שבשלב כלשהו תעלה אפשרות של פשרה בין התובעים לבין הנתבעים. אפשר שהמנהל המיוחד יגיע למסקנה, כי האינטרס של הנושים מצדיק עשייתו של הסדר פשרה, בעוד שהמבקש, הדואג כמובן לאינטרסים שלו, יחפוץ להמשיך בהליך משיקוליו הוא. על רקע זה, צדק בית המשפט המחוזי בנותנו גושפנקא לתנאים אותם היתנה המנהל המיוחד.

2.הטרידה אותי נקודה מסוימת, עליה ביקשתי תשובה. המנהל המיוחד נדרש להבהיר האם על פי גישתו מאפשר לו אחד התנאים לנהל משא ומתן לפשרה גם בשמו של המבקש. בתשובתו הבהיר המנהל המיוחד, כי אין הוא טוען שהתנאי המסוים מסמיכו לנהל משא ומתן כאמור. לאור תשובה זו נחה דעתי, כי כל התנאים הינם ראויים וסבירים.

3.הבקשה לרשות ערעור נדחית, איפוא. המבקש יישא בשכר טרחתו של המנהל המיוחד בסך 7,500 ש"ח.