רע"א 6212/16 משרד הבריאות נ. פלוני

השופטת ד' ברק-ארז:

1.בקשת רשות הערעור שבפנינו – שבה ניתנה הסכמה למתן רשות ערעור – עוררה היבט יישומי נוסף של ההליכים שעניינם תביעות נגד מדינת ישראל בגין נזקים שנגרמו כתוצאה מטיפולי הקרנות שנעשו בחולי גזזת, וזאת לאחר פסק הדין העקרוני שניתן בע"א 1535/13 מדינת ישראל נ' איבי

(3.9.2015) (להלן: עניין איבי ).

2.עניין איבי נסב על שאלת האחריות בגין הפרת חובתה של המדינה לגלות לאנשים שטופלו בהקרנות את הסיכונים הבריאותיים הטמונים בטיפול זה. בפסק הדין העקרוני שניתן בעניין נקבע, על סמך התדיינות מפורטת, כי המידע הרלוונטי התגבש בידיהן של רשויות המדינה בחודש ספטמבר 1991, ועל כן הפרתה של חובת הגילוי כלפי ציבור המטופלים התגבשה באותו מועד (שם, בפסקה 31).

3.במקרה שבפנינו מחלתה של המשיבה התגלתה עוד לפני שנת 1991, והיא עברה ניתוח ראשון כבר בשנת 1989. בנסיבות אלה, תביעתה נדחתה בבית משפט השלום בבית שאן (ת"א 8508-01-13, השופטת ר' זועבי ). לעומת זאת, בית המשפט המחוזי בנצרת קיבל את הערעור על כך וקבע כי פתוחה הדרך בפני המשיבה להוכיח כי חובת היידוע של המדינה הופרה במועד מוקדם לשנת 1991 (ע"א 52742-03-16, הנשיא ד"ר א' אברהם

והשופטים ע' טאהא

ו- ר' גלפז-מוקדי ).

4.לאחר שנשמעו טיעוני הצדדים בפנינו ובהמלצת בית המשפט הסכים בא-כוחה של המשיבה, לאחר התייעצות עמה, לקבלת הערעור. בנסיבות אלו, איננו נדרשים למתן פסק דין מפורט. עם זאת, מצאנו להבהיר כי לנוכח היריעה הרחבה שנפרסה בעניין איבי

באשר לתהליכי קבלת ההחלטות בנושא חובת היידוע, ניתן לצפות מבעל דין המבקש לטעון שחובה זו הופרה עוד קודם למועד שנקבע בעניין איבי כי יתמוך את טענתו

בראיות שלא נבחנו באותו עניין או במסמכים רשמיים שטרם נחשפו (ככל שקיימים כאלה).

5.סוף דבר: בהסכמת הצדדים הערעור מתקבל, וכל צד יישא בהוצאותיו. פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבוטל בזאת.