פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6216/13
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
בועז ברזילי
נ ג ד
המשיבים:
1. רון אסט
2. סיגל אסט
3. עו"ד אלי סומך, מנהל מיוחד לנכסי החייב רון
אסט
4. כלל חברה לביטוח בע"מ
5. אברהם דרוקר
6. אליהו אלפסי
7. אהוד כהן
8. ריצ'רד כהן
9. לשכת רישום המקרקעין
10. נדב תמאם
11. בייקר ירון ואלן
12. כונס הנכסים הרשמי
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בתל- אביב-יפו מיום 27.08.2013 בתיק פש"ר 050989-02-13 שניתנה על
ידי כבוד השופטת ו' אלשיך
בשם המבקש:
עו"ד ניצחון גואטה
החלטה
מעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי ובבקשת רשות הערעור על נספחיה עולה כי המבקש אינו חולק על העובדה שזכויותיו הנטענות בנכס (ולמותר לציין כי אין בכוונתי להכריע בשלב זה בשאלת עצם קיומן של זכויות אלה) הינן מאוחרות בזמן ביחס לשעבודים הרשומים על הנכס לטובת הנושה המובטח (כלל חברה לביטוח בע"מ). משכך, מתעוררת השאלה על מה מבסס המבקש את זכותו הנטענת לעכב את הליכי המימוש המתנהלים על ידי הנושה המובטח במסגרת תיק ההוצאה לפועל.
זאת ועוד, קביעתו של בית המשפט המחוזי כי מעת שנפתח הליך פשיטת רגל בעניינו של החייב הרי שיש מקום לעכב את ניהולם של הליכים משפטיים שונים שננקטים על ידי נושיו בערכאות האזרחיות הרגילות, כאמור בסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הגיונה בצידה. מבלי לקבוע בשלב זה מסמרות, מתעורר ספק אם האבחנה שעושה המבקש בין תביעה לסעד הצהרתי לבין תביעה כספית עולה בקנה אחד עם הרציונאל הקבוע בסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל.
אם לא די בכך, מהבקשה עולה כי אף לשיטת המבקש לא שולמה על ידיו עד למועד פתיחת הליכי פשיטת הרגל, ולחלופין עד למועד פתיחת הליכי הכינוס בלשכת ההוצאה לפועל, מלוא התמורה המוסכמת בהתאם להסכם ההלוואה, ובלאו הכי לא התקבלה הסכמת הנושה המובטח למתווה המתואר על ידי המבקש בדבר "פדיון" ההלוואה. משכך, וגם כאן איני קובע בשלב זה מסמרות, מתעורר ספק אם יש למבקש בשלב זה מעמד "מועדף" ביחס לנושה המובטח המקנה לו זכות וטו על הליכי המימוש. לא למותר לציין כי מהבקשה עולה שהאינטרס של המבקש בנכס אינו שונה מהאינטרס של יתר הנושים בו (דהיינו, למבקש אין אינטרס אישי בנכס הספציפי, אלא אינטרס כלכלי בדומה ליתר הנושים).
כך או כך, נדמה שהחלטתו של בית המשפט המחוזי כי כונס הנכסים מטעם הנושה המובטח רשאי להמשיך בהליכי מימוש הנכס, על מנת להקטין את הנזק שנגרם לנושים (ובראשם הנושים הרגילים) מצבירת ריביות למיניהן, והכל בכפוף לכך שהליכי המימוש בלשכת ההוצאה לפועל יתבצעו בפיקוח המנהל המיוחד ובית המשפט של פשיטת רגל, הינה החלטה מאוזנת והגיונית אשר מקדמת את טובת הנושים. החלטה זו אינה שוללת מהמבקש מלטעון בהמשך, לאחר מימוש הנכס על ידי הנושה המובטח, כי הוא זכאי ליתרת התמורה שתתקבל.
לנוכח כל האמור לעיל, יודיע המבקש האם הוא עומד על הבקשה או שמא יסכים למחיקתה ללא הוצאות, תוך שמירה על זכותו לטעון כל טענותיו ביחס לזכויותיו בנכס במסגרת הליכי פשיטת הרגל.
המבקש יגיש הודעתו עד ליום 3.10.2013.
ניתנה היום, י"א בתשרי תשע"ד (15.9.2013).
ש ו פ ט