רע"א 6236/21פאני קולין נ. תמיר אלבז

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' סגן הנשיאה י' שפסר ) בה"פ 6948-02-20 מיום 2.8.2021, בגדרה התקבלה בקשתו של רו"ח יהודה ברלב, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: המומחה ), לאישור תוצאות ההתמחרות שנערכה בין המבקשת, פאני קולין והמשיב 9, מר אבי סממה (להלן: סממה ), לבין המשיבים 4-1 (להלן: קבוצת אלבז ) והמשיבים 6-5 (להלן: ההתמחרות ). כן דחה בית המשפט המחוזי בהחלטתו את בקשת המבקשת לביטול תוצאות ההתמחרות.

בד בבד עם בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בקשה למתן סעד זמני האוסר על קבוצת אלבז או מי מטעמם לבצע כל דיספוזיציה במניותיה של קאנמדיק טכנולוגיות בע"מ (להלן: החברה ), אשר הועברו לידיהם בעקבות ההתמחרות, וזאת עד להכרעה בבקשת רשות הערעור.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקשת וסממה הקימו את החברה, אשר עוסקת בגידול, ייצור, החזקה ומכירה של מוצרי קנאביס רפואי, באמצעות עיבוד קרקע חקלאית שברשותו של סממה, ומכוח רישיון שאוחזים המבקשת ובן זוגה לגדל, לייצר, להחזיק ולספק קנאביס רפואי. עם הקמת החברה אחזה המבקשת ב-10% ממניות החברה וסממה החזיק ב-90% ממניותיה. בחלוף זמן מה, הועברו חלק ממניות החברה לידי קבוצת אלבז והמשיבים 6-5, וכתוצאה מכך, המבקשת וסממה הפכו לבעלי מניות מיעוט בחברה.

3.

ביום 3.2.2020 הגישו המבקשת וסממה לבית המשפט המחוזי המרצת פתיחה בטענה לקיפוחם במסגרת ניהול החברה. בפסק דין מיום 24.2.2020 נתן בית המשפט המחוזי תוקף להסכמות הצדדים לפניו, לפיהן, בעיקרו של דבר, ימונה רואה חשבון מטעם בית המשפט, אשר יהא מוסכם על הצדדים, וישמש כמנהל החברה לצד סממה ונציג של קבוצת אלבז. עוד הוסכם כי רואה החשבון יקבל לידיו את כל ספרי החברה וכל חומר נוסף שיבקש, וכן יכריע בכל מחלוקת כספית אשר תובא לפתחו; וכי המבקשת וסממה יקבלו את כל פרטי המידע הנוגעים לחברה. לאחר מכן, כך הוסכם, יבוצע הליך היפרדות בין המבקשת וסממה ובין קבוצת אלבז באמצעות מנגנון BMBY" " Buy Me Buy You –

(להלן: במב"י ) אשר יבוצע במסגרת התמחרות שתנוהל על-ידי רואה החשבון שימונה כאמור (להלן: פסק הדין ). בהתאם לאמור, בהחלטה משלימה שניתנה ביום 6.4.2021 מונה רו"ח ברלב כמומחה מטעם בית המשפט.

4.

בהמשך לכך, ביום 2.5.2021 קבע המומחה כי הליך ההתמחרות יתקיים ביום 30.6.2021. בעקבות זאת, העבירו קבוצת אלבז והמשיבים 6-5 שטרי העברת מניות מטעמם לידי המומחה, ואילו המבקשת וסממה נמנעו מלעשות כן. ביום 14.6.2021, העביר המומחה לצדדים את מסמך עקרונות ההתמחרות, בו צוין, בין היתר, כי בעלי מניות אשר לא ימסרו לו שטרי העברת מניות עד ליום 24.6.2021 – לא יורשו להשתתף בהתמחרות, וכי הצעות הצדדים בהתמחרות לא תפחתנה מסך של 20% משווי החברה אשר נקבע בהערכת השווי מטעם המומחה (להלן: דרישת המינימום ).

5.

ביום 23.6.2021 התקיימה פגישה בין המומחה ובין הצדדים ובאי-כוחם, ולאחריה, ביום 27.6.2021 הודיע המומחה לצדדים כי דרישת המינימום תבוטל, ולצד זאת קבע כי "למומחה תהיה הסמכות לקבוע, על בסיס הערכתו את שווי הפעילות של החברה, כי המחיר שיקבע בתהליך הבמב"י אינו מחיר ראוי ולפנות בעניין זה, עם הצעותיו להליך רכישת מניות החברה לכבוד בית המשפט". כן נקבע כי הליך ההתמחרות יוקדם ליום 28.6.2021, וזאת בהסכמת הצדדים "הרשאים להשתתף בתהליך הבמב"י (לאחר שהעבירו שטרי מניות מקוריים למומחה)".

6.

ביום 28.6.2021 נערכה ההתמחרות, ללא נוכחותם של המבקשת וסממה. בתום ההתמחרות קבע המומחה כי קבוצת אלבז תרכוש את מניות המבקשת וסממה בחברה תמורת סך כולל של 14,720,000 ש"ח, בניכוי החזר הלוואות ויתרות בעלים.

7.

ביני לביני (ספק אם לפני קיום ההתמחרות וספק אם לאחריה), הגיש סממה לבית המשפט המחוזי בקשה דחופה למתן הוראות למומחה. בבקשתו טען סממה, בין היתר, כי המומחה הקדים את ההתמחרות בהתראה קצרה ובכך מנע הגשת בקשה לבית המשפט לשם מתן הוראות ביחס להתנהלותו. סממה הוסיף כי טרם הועברו לידיו מלוא המסמכים הנוגעים לחברה כנדרש על-פי פסק הדין, בעוד שאלה מהווים תנאי מקדים לקיום ההתמחרות; וכן כי ביטול דרישת המינימום הביאה להפחתה מהשווי הממוצע של מניות המבקשת וסממה. לאור טענות אלה, ביקש סממה כי בית המשפט המחוזי יורה על דחיית ההתמחרות, וכן יורה למומחה לקבוע מחיר מינימום להצעות הצדדים בגדר ההתמחרות ולהכריע בטענות ובהשגות שהועלו לפניו. בהחלטה מיום 29.6.2021 קבע בית המשפט המחוזי כי "חזקה על המומחה כי פעל בהתאם לנדרש ממנו" וכי אין מקום להתערבות בהחלטותיו, "ודאי לא בניהול העניינים להם הוסמך המומחה ובשיקול דעתו".

8.

בהמשך לכך ועוד באותו היום, הגישה אף המבקשת בקשה לביטול תוצאות ההתמחרות. במסגרת הבקשה נטען כי המומחה התנהל בניגוד למתווה המוסכם במסגרת פסק הדין. בתוך כך, נטען כי המומחה לא פעל על מנת שיועברו לידי המבקשת פרטי מידע שונים הנוגעים לחברה, כאשר בתוך כך פירטה המבקשת נתונים רבים אשר טרם נמסרו לה כאמור; וכי הלה לא מסר לצדדים פרוטוקולים מכל ישיבה שקיים במשרדו למרות בקשותיה החוזרות של המבקשת בנדון. המבקשת הוסיפה וטענה, בין היתר, כי לא היה מקום להקדים את ההתמחרות ליום 28.6.2021 בהתראה קצרה.

9.

במקביל, הגיש המומחה לבית המשפט המחוזי בקשה ליתן תוקף לתוצאות ההתמחרות ולמתן צו המאפשר לו לחתום במקום המבקשת וסממה על שטרי העברת מניותיהם לידי קבוצת אלבז. בבקשתו ובדיון שנערך לפני בית המשפט המחוזי בבקשה זו ובבקשת המבקשת, טען המומחה, בעיקרו של דבר, כי ההתמחרות נערכה בשקיפות מלאה, ולאחר מספר פגישות לא מבוטל בינו ובין הצדדים, בהן התאפשר למבקשת לשטוח לפניו את טענותיה. עוד ציין המומחה כי על אף בקשותיו החוזרות, נמנעו המבקשת וסממה מלהעביר לו שטרי העברת מניות מטעמם. בנוסף, נטען כי נפתח "חדר מידע וירטואלי", אשר היה נגיש לצדדים, ובו נתונים על פעילות החברה וכן כי בפגישה הראשונה בין המומחה ובין סממה, הועבר לידי האחרון התקן זיכרון נייד עם נתונים הנוגעים לחברה, אך הלה סרב לקבלו.

החלטת בית המשפט המחוזי

10.

בהחלטתו מיום 2.8.2021 קיבל בית המשפט המחוזי, כאמור, את בקשת המומחה ודחה את בקשת המבקשת. בית המשפט המחוזי קבע כי אין מקום להתערבות בקביעות המומחה, אשר מונה בהסכמת הצדדים, והוענקו לו סמכויות נרחבות לקבלת החלטות ניהוליות ולהכרעה בכל מחלוקת בין הצדדים, לרבות מחלוקות הנוגעות להעברת מסמכי החברה.

בנוסף, קבע בית המשפט המחוזי כי הלכה למעשה, טענות המבקשת בבקשתה מהוות "חזרה ומחזור" של הטענות שהעלה סממה בבקשתו אשר נדחתה בהחלטה מיום 29.6.2021. צוין כי המבקשת וסממה, אשר הציגו עצמם לפני המומחה כקבוצה אחת, לא ערערו על החלטת בית המשפט המחוזי בבקשת סממה, ומשכך אין מקום להשיג על החלטה זו בדרך של הגשת בקשה דומה נוספת על-ידי המערערת.

לגופם של דברים, קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי המומחה ערך הליך מובנה וסדור של גילוי מסמכים בין הצדדים, במסגרתו נפתח "חדר מידע וירטואלי", שבו הוצגו מגוון נתונים הנוגעים לחברה ולפעילותה, ואף הומצא למבקשת התקן זיכרון נייד עם פרטי מידע רלוונטיים. בתוך כך, נדרש בית המשפט המחוזי בפירוט לנתונים שונים אליהם התייחסה המבקשת בבקשתה, וציין כי המומחה השיב לכל טענותיה בנדון ונתן דעתו לכל דרישותיה. בהקשר זה, נקבע עוד כי המבקשת מושתקת מלטעון כי לא הועברו לידה אי-אילו מסמכים, מאחר שבבקשת ביזיון בית המשפט אשר הוגשה על-ידה ביום 9.2.2021, ציינה כי קיבלה לרשותה מסמכים רבים מאלו שנתבקשו לצורך ביצוע ההתמחרות, למעט שלושה סוגי מסמכים בלבד.

כמו כן, בית המשפט המחוזי דחה את הטענות הנוגעות להקדמת מועד ההתמחרות, וקבע כי מאחר שהמבקשת וסממה לא פעלו על-פי החלטות המומחה ונמנעו מלהעביר לידיו מסמכי העברת מניות מטעמם, אזי לא הייתה כל משמעות מעשית לעמדתם באשר להקדמת ההתמחרות.

לבסוף, הוסיף וציין בית המשפט המחוזי כי "קשה להשתחרר מהרושם שהתובעים [המבקשת וסממה, י.ו.] בחרו להמתין לתוצאות ההתמחרות ורק לאחר מכן פנו לבית המשפט", וכן עמד על הפסיקה בנדון, לפיה ככלל, אין לאפשר לצדדים להשיג לאחר מעשה על הכרעתו של מומחה אשר מונה בהסכמתם לשם הכרעה בסוגיה שנויה במחלוקת.

על החלטה זו נסובה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הבקשות דנן

11.

בבקשתה טוענת המבקשת כי המומחה חרג מסמכותו וכי נפלו פגמים מהותיים בהפעלת שיקול דעתו במסגרת הליך ההתמחרות. בתוך כך, נטען כי "הכשל המרכזי" אשר נפל בהתמחרות הוא קיומה במעמד קבוצת אלבז בלבד, ומבלי שהמבקשת וסממה היו נוכחים בה. זאת, לטענת המבקשת, בניגוד להסכמות הצדדים להן ניתן תוקף בפסק הדין, ולפיהן ההתמחרות תבוצע במעמד הצדדים כולם. עוד טענה המבקשת כי קיום ההתמחרות ב"מעמד צד אחד", כלשונה, מוקשה ביתר שאת, לאור העובדה שהמומחה הוא אשר מנע מהמבקשת ומסממה להשתתף בהתמחרות, כאשר התנה את ההשתתפות בהליך זה במסירת שטרי העברת מניות חתומים לידיו. נטען כי התניה זו מנוגדת לפסק הדין, ואף נעדרת טעם ענייני, שכן היה באפשרות המומחה לפנות לבית המשפט עובר לביצוע ההתמחרות או לאחריה לשם מתן צו להעברת מניותיהם של המבקשת וסממה, כפי שאף עשה במסגרת בקשתו לאישור תוצאות ההתמחרות. על רקע זה, נטען כי אין באי-מסירתם של שטרי העברת המניות כדי להצדיק סנקציה דרקונית כמניעת השתתפות בהתמחרות.

המבקשת טוענת אף לפגמים נוספים אשר נפלו בהליך ההתמחרות, ובהם קיומו של הליך זה בטרם הועברו לידיה מלוא המסמכים הנדרשים בנוגע לחברה; הקדמת מועד ההתמחרות בהתראה של 24 שעות בלבד, כך שלא התאפשר למבקשת לחתום על שטר העברת מניות ולהשתתף בהתמחרות; וכן הימנעותו של המומחה מלבקש את פסילת תוצאות ההתמחרות לאור הפער בין הצעתה של קבוצת אלבז לרכישת מניותיהם של המבקשת וסממה ובין הערכת השווי הסופית של החברה.

דיון והכרעה

12.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, אף מבלי לבקש תשובה.

13.

בראש ובראשונה, יצוין כי הלכה למעשה, המבקשת משיגה בבקשתה על מועד עריכת ההתמחרות ועל הליך קיומה, אך פנתה לבית המשפט המחוזי בנדון רק לאחר קיום ההתמחרות ופרסום תוצאותיה. בהקשר זה, חשוב לשוב ולציין כי עוד ביום 14.6.2021 העביר המומחה לצדדים מסמך עקרונות בו נקבע כי עליהם להעביר לידיו עד ליום 24.6.2021 שטרי העברת מניות חתומים, שאם לא כן יימנע מהם להשתתף בהתמחרות. זאת ועוד, ביום 27.6.2021 הודיע המומחה לצדדים כי ההתמחרות תוקדם ליום 28.6.2021 וכי דרישת המינימום מבוטלת. בהודעתו לצדדים באותו היום שב המומחה וציין כי הקדמת מועד ההתמחרות נעשתה בהסכמת הצדדים "הרשאים להשתתף בתהליך הבמב"י (לאחר שהעבירו שטרי מניות מקוריים למומחה)"

הנה כי כן, היה בידי המבקשת להקדים ולפנות לבית המשפט המחוזי עובר לקיום ההתמחרות – אם על מנת לבקש את דחייתה עקב אי-העברת מלוא המסמכים הנדרשים לידיה; ואם על מנת להשיג על ביטול דרישת המינימום; על התניית ההשתתפות בהתמחרות במסירת שטרי העברת מניות חתומים; על מניעת השתתפותם של המבקשת וסממה בהתמחרות עקב כך; או על הקדמת מועד ההתמחרות בהתראה קצרה ליום 28.6.2021. חרף זאת, בחרה המבקשת להמתין עם השגותיה אלה עד לאחר

קיום ההתמחרות , מבלי שהוצגה כל הצדקה מבוררת לעיכוב זה, ויש אפוא לראותה כמי שוויתרה על השגותיה בנדון.

14.

דומה הדבר לכלל המושרש בדיני המכרזים, שלפיו משתתף במכרז אשר נמנע מלהשיג על תנאיו מבעוד מועד (היינו, קודם לעריכת המכרז ופרסום תוצאותיו), יחשב כמי שוויתר על זכותו לערער על תנאי המכרז, ולכן טענותיו בנדון לא תשמענה לאחר מעשה. כלל זה נובע, בעיקרו של דבר, מן הצורך להגן על אינטרס ההסתמכות של יתר המשתתפים במכרז, אשר נערכו והשקיעו משאבים מרובים לצורך הגשת הצעותיהם בהתאם לתנאים הנדונים. על רקע זה, נקבע עוד כי שיהוי בהגשת הסתייגות או השגה על תנאי מכרז מהווה חוסר הגינות כלפי מזמין המכרז והמשתתפים בו (ראו: בג"ץ 126/82 "טיולי הגליל" בע"מ נ' ממשלת ישראל , לו(4) 48 (1982); בג"ץ 5377/90 לוי נ' עיריית אשדוד (16.1.1991); עע"מ 7357/03 רשות הנמלים נ' צומת מהנדסים תכנון תאום וניהול פרוייקטים בע"מ , פ"ד נט(2) פסקה 24 (2004)).

בדומה לכך, נקבע לא אחת בפסיקה כי בית המשפט יימנע, ככלל, מלהידרש לטענות לגבי זהות המומחה מטעם בית המשפט או לגבי פגמים בהתנהלותו, בשעה שפגמים אלה היו ידועים לצדדים עובר להגשת חוות הדעת. זאת, לנוכח החשש כי השגה שלאחר מעשה נובעת בעיקרה מחוסר שביעות רצון מתוצאות חוות דעת המומחה (ראו והשוו: רע"א 6264/15 פלונית נ' משרד הבריאות , פסקה 12(ב) (10.11.2015); רע"א 6142/16 פלוני נ' מרכז רפואי ע"ש שיבא - תל השומר ,

פסקה 7 (28.9.2016); רע"א 1867/20 פלונית נ' בית חולים העמק , פסקה 12 (3.5.2020)).

15.

ואמנם, בענייננו, כאמור לעיל, המבקשת לא הציגה טעם מבורר להגשת הבקשה לביטול ההתמחרות רק לאחר עריכתה ופרסום תוצאותיה, ומשכך לא ניתן להתעלם מן החשש, עליו עמד אף בית המשפט המחוזי, כי בקשתה זו הוגשה אך בשל כך שתוצאות ההתמחרות לא היו לשביעות רצונה. זאת ועוד, כאמור, הגשת השגותיה של המבקשת בשלב מאוחר זה, פוגעת, כאמור, ביתר המשתתפים בהתמחרות ובאינטרס ההסתמכות שלהם. די באלה כדי לדחות את הבקשה האמורה.

16.

לא למותר להזכיר בהקשר זה, כי בטרם עתרה המבקשת לביטול תוצאות ההתמחרות, הגיש אף סממה לבית המשפט המחוזי בקשה בה הועלו טענות הדומות במהותן לטענות המבקשת. ואולם, בקשתו זו של סממה נדחתה בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.6.2021, והלה נמנע מלהשיג על ההחלטה בעניינו, אשר הפכה אפוא לחלוטה. בדין עמד, אם כן, בית המשפט המחוזי על הקושי שמעוררת העלאתן של טענות אלה בשנית, זאת הפעם על-ידי המבקשת, אשר הציגה עצמה לפני המומחה כפועלת בקבוצה אחת ביחד עם סממה.

17.

אף שדי באמור עד כה כדי לדחות את הבקשה, אוסיף עוד, כי אין מקום להתערב אף בהחלטת בית המשפט המחוזי לגופה. כידוע, היקף ההתערבות השיפוטית בשיקול דעתו של מומחה אשר מונה בהסכמת הצדדים הוא מצומצם ושמור אך למקרים חריגים, בהם פעל המומחה בחריגה מסמכות, בניגוד לכללי הצדק הטבעי או תוך פגיעה בעקרונות של הגינות ותום לב, או כאשר נפלה "שגיאה גסה" בשיקול דעתו. זאת, מטעמי מדיניות שיפוטית המכבדת את אוטונומיית הצדדים ואת רצונם להעביר את הסכסוך ביניהם להכרעתו המחייבת של מומחה

( ראו: ע"א 1168/07

יפה נוף – תחבורה, תשתיות ובניה בע"מ נ' הפלר ,

פסקאות 25-24 (1.2.2009); ע"א 4341/11 מזרה נ' דהן , פסקה 17 ( 31.12.2012); ע"א 76/13 ש.ב סופר בע"מ נ' ננמ"ח אגודת נחל נובע מקור חכמה , פסקה 16

(5.10.2014); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 655 (מהדורה 13, 2020)). במקרה דנן, אינני סבורה כי נסיבות העניין באות בגדר המקרים החריגים שבהם היה על בית המשפט המחוזי להתערב בקביעות המומחה ובאופן שבו ביצע הלה את מלאכתו.

18.

בתוך כך, יצוין כי לא מצאתי ממש בטענת המבקשת בדבר פגם שנפל בעריכת ההתמחרות במעמד צד אחד, ובהקדמתה בהתראה של כ-24 שעות מראש, באופן שלכאורה לא אפשר לה למסור למומחה שטר העברת מניות. זאת, מאחר שהלכה למעשה, המועד למסור שטר זה לידי המומחה חלף עוד ביום 24.6.2021. המבקשת לא הצביעה בבקשתה על טעם מוצדק להימנעותה ממסירת שטרי העברת המניות במועד, ואך טענה כי נמנעה ממסירתם מאחר שסברה כי טרם התקיימו התנאים המוקדמים לביצוע ההתמחרות. ואולם, אני סבורה כי לא הייתה כל מניעה מצד המבקשת למסור למומחה את שטרי העברת מניותיה בכפוף להסתייגות או להגיש השגה לבית המשפט המחוזי בנדון, כפי שצוין לעיל. למרות כל זאת, נמנעה המבקשת מחד גיסא, מקיום התנאי שקבע המומחה להשתתפות בהליך ההתמחרות, ומאידך גיסא, בחרה שלא לעתור לבית המשפט בנדון עובר לקיום ההתמחרות. במצב הדברים האמור, המומחה פעל, ובצדק, בהתאם למסמך העקרונות שהועבר מטעמו לצדדים, ולפיו השתתפות בהתמחרות מותנית בהעברת שטר מניות חתום. בהתאם לכך פעלו אף יתר בעלי המניות בחברה, למעט המבקשת וסממה, ונראה, אפוא, כי אין למבקשת להלין בהקשר זה אלא על עצמה. עוד יוער, בבחינת למעלה מן הצורך, כי לא ראיתי להתערב אף בהחלטת המומחה להתנות מלכתחילה את ההשתתפות בהליך ההתמחרות במסירת שטרי העברת מניות מטעם הצדדים, באשר מדובר בהחלטה המצויה בליבת שיקול הדעת אשר הוקנה לו לניהול ההתמחרות במסגרת פסק הדין.

19.

עוד אציין, כי כפי שבואר לעיל, בית המשפט המחוזי נדרש בהחלטתו המנומקת אף לטענות המבקשת בדבר קיום ההתמחרות בטרם הועברו לידיה מלוא המסמכים הנדרשים, וטענותיה אלה נדחו תוך התייחסות קונקרטית ומפורטת למסמכים השונים. ברם, בבקשת רשות הערעור שלפניי המבקשת כלל לא הבהירה אם והיכן שגה, לסברתה, בית המשפט המחוזי בקביעותיו בעניין זה, ומכל מקום, לא ראיתי להתערב בהן. בדומה לכך, יש לדחות אף את טענת המבקשת לפיה היה על המומחה לפנות לבית המשפט המחוזי בבקשה לפסול את תוצאות ההתמחרות לאור הפער בין הצעתה של קבוצת אלבז ובין הערכת השווי של מניות החברה, שכן אף סוגיה זו מצויה בליבת שיקול הדעת הנתון למומחה (מכוח החלטתו מיום 27.6.2021), ולא מצאתי כל טעם להתערבות בנדון.

20.

בשים לב לכל האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא נדחית אף הבקשה למתן סעד זמני.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.