רע"א 6252/18 סמי סמי זכאי ע"י אריאל טל אפוטרופוס לדין נ. עמידר החברת הלאו

1.

לפניי בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני בטרם הגשת בקשת רשות ערעור. הבקשה מתייחסת לכוונת המשיבות 1 ו-3 (עמידר ורשות מקרקעי ישראל, בהתאמה) להרוס מבנים המצויים ברחוב הארזים 56 במוצא ירושלים, וזאת מכוח פסק דין שניתן בת"א (שלום י-ם) 11789/05 ב-18.11.2010. לטענת המבקש ההריסה מתוכננת להיום, 30.8.2018.

2.

מבחינה דיונית הוגשה הבקשה לנוכח כוונה להגיש ערעור על שתי החלטות מנומקות של כבוד השופטת תמר בר-אשר מיום 29.8.2018 בת"א (מחוזי י-ם) 59132-08-18 בגדרן הוחלט לדחות בקשה למתן צו מניעה ובקשה לעיון חוזר באותו עניין. עיקר הנמקת בית המשפט קמא היא שמדובר בביצוע פסק דין שהפך חלוט לפני שמונה שנים, וכי המבקש נקט מספר הליכים קודמים על מנת לעכב את ביצוע צו ההריסה בחודשים האחרונים – הליכים שלא צלחו, ואשר אותם לא פירט בבקשה שהוגשה לבית המשפט קמא.

3.

כל שנאמר בבקשה הבהולה שלפניי, למעט פירוט תמציתי של האירועים שהובילו לפנייה, הוא ש" אין למבקשים פרק זמן סביר אפילו לערוך את הבר"ע", כי "הימנעות ממתן צו מניעה על ידי ביהמ"ש קמא מבלי לבקש תגובת היועמ"ש והאפטרופוס הכללי מהווה עיוות דין ופגיעה בחוק יסוד השפיטה " וכן אמירות כלליות בנוסח "המבנים לא יברחו לשום מקום", "יש לאפשר למבקשים למצות את ההליך" ו- "למבקשים סיכויים מצויינים בתביעתם".

4.

עיינתי בבקשה ובנספחיה ולא מצאתי בהם כל התמודדות עם הקביעות העומדות ביסוד ההחלטות שנתן בית המשפט קמא. מהאמור בהחלטות עולה כי הדחיפות שנוצרה בעניין הבקשה למתן צו מניעה היא דחיפות מדומה, וכי המבקש כבר מיצה הליכים ביחס לצו ההריסה במסגרת מספר בקשות קודמות, אותן הסתיר בהליך שנקט בתיק זה. משאלה פני הדברים, וכאמור הבקשה שלפניי אינה מעלה כל טענה החולקת על כך, צדק בית המשפט קמא משדחה את הבקשה למתן צו המניעה המבוקש.

5.

לפיכך הבקשה נדחית.