פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"א
6255/97
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשים:
1.
ארז מבורך
2.
יעקב מנוצהרי
3.
אבנר מנוצהרי
4.
שלמה מנצוהרי
נגד
המשיב
:
מאיר
צאלח
בקשת רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט
המחוזי
בת"א-יפו מיום 21.9.97 בע"א 442/96
שניתן
על ידי כבוד השופטים: י. גרוס,
י.
בן-שלמה, מ. רובינשטיין
בשם
המבקשים: עו"ד נחום פלג
החלטה
המבקשים הם בעלי חנות המושכרת למשיב בשכירות מוגנת מאז 1965. המבקשים הגישו נגד המשיב תביעה לפינוי ולסילוק יד לבית משפט השלום בבת-ים (ת.א. 5662/94). בית משפט השלום (כב' סגן הנשיא סלטון) חייב את המשיב לפנות את המושכר, אלא אם ישלם למבקשים סך 20,000 ש"ח, במסגרת סעד מן הצדק שנפסק לו. המבקשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בטענה שהשופט בבית משפט השלום התעלם מעילות פינוי נוספות שלטענתם הוכחו בפניו, וכן כי לא היה מקום לפסוק למשיב סעד מן הצדק. כ8- חודשים לאחר מכן הגיש המשיב ערעור שכנגד לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א 442/96). בית המשפט המחוזי קיבל באופן חלקי את ערעור המבקשים, באופן שפסק הדין של בית משפט השלום נותר על כנו, ודחה את ערעורו שכנגד של המשיב בסוגית הפינוי, אך האריך למשיב את מועד ביצוע פסק הדין המקורי ב30- יום נוספים. כעת פונים המבקשים בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי להאריך את ביצוע פסק הדין. הם טוענים כי בית המשפט המחוזי טעה בקבעו כי נסיבות המקרה עומדות במבחני הפסיקה לצורך השימוש בסמכות הטבועה להארכת מועדים שנקבעו בפסק דין.
לאחר שעיינתי בטענות המבקשים, נחה דעתי כי דין הבקשה להדחות. הלכה פסוקה היא כי דיון חוזר בערכאה שלישית יתקיים, בדרך כלל, כאשר השאלה שמעלה המבקש מעוררת שאלות בעלות השלכות חוקתיות, ציבוריות או משפטיות חשובות (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123). השאלות שמעלים המבקשים בענין זה אינן נמנות עם שאלות אלו, אלא הן מתייחסות ליישום ההלכה על עובדות המקרה הנדון בלבד. לפיכך לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ז בחשון התשנ"ח
(17.11.97).
ה
נ ש י א
העתק
מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
97062550.
A01
/דז/