רע"א 6314/03 שמעון ינוקא נ. ליפשיר בע"מ חברה ציבורית

המבקש רכש מן המשיבה דירה ביישוב בית"ר, ומשנכנס להתגורר בה גילה כי כדי להגיע מן הרחוב אל הדירה עליו לטפס 44 מדרגות. או-אז הגיש הוא לבית-משפט השלום בירושלים תביעה כנגד המשיבה לתשלום פיצוי כספי, בגדרה טען בין היתר כי הפרוספקט שהוצג לו, ובו שרטוט של גרם מדרגות קצר בהרבה, עולה כדי מצג שווא. בית-משפט השלום (השופט יצחק מילנוב) דחה את התביעה על יסוד התרשמותו ממהימנות דברי המבקש בעדותו ולאחר שקבע, כעניין שבעובדה, כי הפרוספקט התייחס לדירה מסוג אחר, כי ממילא לא ניתן היה להבחין בו במספר המדרגות המובילות לדירה, וכי המבקש אישר בחתימתו המאוחרת את התשריט ואת מפרט הדירה, שבהם מופיע גרם מדרגות ארוך במידה ניכרת. עוד מצא בית-משפט השלום, כי המבקש ידע או יכול היה לדעת עוד בטרם נכנס לדירה מהו מספר המדרגות הקיימות.

על פסק-דין זה ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים וטען, כי על המשיבה הייתה מוטלת חובת גילוי כללית בגדרה היה עליה ליידע את המבקש בדבר מספרן המדוייק של המדרגות שייבנו. בית-המשפט המחוזי (השופטים יהודית צור, משה גל ומרים מזרחי) דחה את הערעור מנימוקי בית-משפט השלום ולאחר שקבע כי הטענה בדבר חובת הגילוי נזכרה לראשונה בערעור ולא נטענה בערכאה הדיונית.

מכאן הבקשה שבפני, בגדרה שב המבקש על טענותיו בפני הערכאות הקודמות.

אין להיענות לבקשה, שכן היא אינה מגלה שאלה בעלת חשיבות כללית. טענות המבקש אף מתייחסות – על אף הלבוש המשפטי שמבקש הוא להלביש אותן – לעניינים שבעובדה, שבהם אין עילה להתערבות בית-משפט זה. אף לגוף העניין אעיר, כי שאלת קיומה של חובת גילוי מצד המשיבה עלתה בערכאה הראשונה ונדחתה על-ידה.

משכך, לא ראיתי כל עילה למתן היתר לערעור נוסף, והבקשה נדחית.