פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6314/08
רע"א
6318/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש ברע"א 6314/08 וברע"א 6318/08:
אליהו רחמים – ת.ז. 050043587
נ ג ד
המשיב ברע"א 6314/08 וברע"א 6318/08:
בנק לאומי לישראל - סניף עפולה
בקשות רשות ערעור על החלטותיו של
בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.7.08 בבש"א 10971/08 במסגרת בר"ע
3404/08 ומיום 29.6.08 בבר"ע 3343/08 שניתנו על-ידי כבוד השופטת ת'
שרון-נתנאל
ובקשות למתן סעד זמני בערעור
בשם המבקש ברע"א 6314/08 וברע"א 6318/08:
עו"ד וגיה קאסם
בשם המשיב ברע"א 6314/08 וברע"א 6318/08:
עו"ד שירן גולד
החלטה
ראשיתה של הפרשה שבפניי בהליכי הוצאה לפועל שנפתחו על ידי המשיב לביצועה של משכנתא על מקרקעין הנמצאים בבעלות המבקש. ביום 5.9.2003 הורה ראש ההוצאה לפועל בחיפה (א' אוחיון) על מינוי של כונס נכסים בגין הנכס האמור, על חלקות 22 ו-26 בגוש 16746, שליד עפולה.
בעקבות טענות שהעלה המבקש לגבי זיהוי הנכס, הנובעות מחילופי מקרקעין שבוצעו על ידי עיריית עפולה, קבעה ראש ההוצאה לפועל (ל' שלאעטה-חלאילה) ביום 6.9.2006 כי מינוי כונס הנכסים חל על החלק מחלקה 65 הזהה בשטחו לשטח של חלקה 22 המקורית, בטרם החילופים. עם זאת, החלטה זו תוקנה בהחלטת ראש ההוצאה לפועל (כבוד הרשמת ד' עופר), מיום 26.12.2006, לפיה אין קושי במימוש המשכנתא כפי שנרשמה, וכי אין קושי בזיהוי החלקה לאחר חילופי המקרקעין.
ביום 15.5.2008 שב ראש ההוצאה לפועל לדון בסוגיית זיהוי הנכס, במסגרת בקשת המבקש לעיכוב הליכי ההוצאה לפועל ובקשתו שלא לאשר את מכירת הנכס. ראש ההוצאה לפועל (נ' זיתוני) קבע בהחלטתו כי טענות המבקש בעניין זה הינן טענות סרק. ביום 19.5.2008 הוסיף ראש ההוצאה לפועל וקבע, בין היתר, כי הטענות בדבר זיהוי הנכס כבר נדחו, וקבע כי הליכי הכינוס יעוכבו בכפוף להפקדה בגובה החוב. ביום 22.5.2008 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשת ההבהרה אותה הגיש המבקש על החלטתו האחרונה.
על החלטותיו של ראש ההוצאה לפועל מיום 19.5.2008 ו-22.5.2008 הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (בר"ע 3343/08).
ביום 29.6.2008 דחה בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל) את הבקשה, בקובעו כי לא מצא ממש בטענות המבקש בנוגע לזיהוי החלקה. בית המשפט אימץ בעניין זה את החלטתה של ראש ההוצאה לפועל מיום 26.12.2006, וקבע כי היא מבוססת על מסמכי המשכנתא, נסח רישום המקרקעין ובחוות הדעת השמאיות שהוכנו אודות המקרקעין. בית המשפט דחה במסגרת פסק דינו אף את יתר הטענות אותן העלה המבקש.
ביום 1.7.2008 נענה ראש ההוצאה לפועל (נ' זיתוני) לבקשת כונס הנכסים לאישור מכירת הנכס. במסגרת החלטתו התייחס ראש ההוצאה לפועל לטענת המבקש בדבר מחלוקת שמאית בנוגע לשווי המקרקעין, וקבע כי גובה הסכום השנוי במחלוקת, המהווה אחוז אחד בלבד משווי הנכס, אינו מצדיק קיום דיון בעניין לשם חקירת השמאים. ביום 3.7.2008 דחה ראש ההוצאה לפועל את בקשתו של המבקש לעיון מחודש בהחלטתו.
על החלטות אלו הגיש המבקש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה (בר"ע 3404/08). במסגרת הבקשה הגיש המבקש בקשה לעיכוב הליכי המכר, עד להחלטה בבקשת רשות הערעור (בש"א 10971/08).
ביום 10.7.2008 נעתר בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ת' שרון-נתנאל) באופן חלקי לבקשה לעיכוב המכר, והורה כי הגם שסיכויי הערעור אינם גבוהים, הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו בכפוף להפקדת מלוא סכום החוב.
מכאן בקשות הרשות שבפניי. במסגרת רע"א 6314/08 מבקש המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 10.7.2008 בנוגע לעיכוב ביצוע המכר. במסגרת רע"א 6318/08 מבקש המבקש לערער על החלטת בית המשפט המחוזי מיום 29.6.2008, בטענו כי שגה בית המשפט משקיבל את החלטת ראש ההוצאה לפועל בנוגע לזיהוי החלקה. בד בבד עם הבקשות הגיש בקשות לעיכוב ביצוע הליכי ההוצאה לפועל, עד להחלטה בבקשות רשות הערעור.
ביום 14.7.2008 הוריתי למשיב להגיש את תגובותיו לבקשות למתן סעד זמני עד ליום 20.7.2008, ואת תגובותיו לבקשות לגופן בתוך שלושים ימים.
לאחר עיון בתגובה שהוגשה על ידי המשיב החלטתי לדון בבקשות רשות הערעור לגופן, ובמאוחד. משכך, פטור המשיב מהגשת תגובתו המשלימה לבקשות.
דין בקשות רשות הערעור להידחות.
בכל הנוגע לבקשה ברע"א 6318/08, הרי שהכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים. במקרה דנן, חרף טענותיו, הרי שאין בבקשת המבקש כל טענה המהווה עילה אשר תצדיק דיון "בגלגול שלישי" בעניינו, בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. קביעותיהם השונות של ראשי ההוצאה לפועל בנוגע לזיהוי המקרקעין נעשו היטב בתחום סמכותם, והתבססו כדין על הראיות שהובאו בפניהם בעניין זה. בדומה, לא נפל גם כל פגם בהחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 26.12.2006, לפיה גם לאחר חילופי המקרקעין אין כל מניעה בפני מימוש המשכנתה. המבקש לא הניח כל תשתית עובדתית המצדיקה התערבות בהחלטות אלו, וממילא לא מצאתי מקום לעשות כן.
בכל הנוגע לרע"א 6314/08, כפי שמורה תקנה 471(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על המבקש סעד זמני במסגרת הערעור להראות כי נתקיימו "טעמים מיוחדים" אשר יצדיקו היענות לבקשתו. במסגרת זו מוטל על המבקש הנטל שאיננו קל להראות כי סיכויו לזכות בערעור טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן ברור (ראו, למשל, ע"א 7370/06 שני נ' ברדיצבסקי (לא פורסם, 29.1.2007)).
בענייננו, וחרף העובדה שסיכויי הערעור אינם גבוהים, בית המשפט נענה באופן חלקי לבקשת המבקש, והתנה את עיכוב הליכי המכר בהפקדה בשווי החוב. כידוע, בית המשפט רשאי על פי הסמכות הנתונה לו בחוק להתנות את עיכוב הליכי מימוש משכנתא בתנאים שייראו לו לנכון, לרבות מתן ערובה מתאימה מאת בעל הדין המבקש את העיכוב. ואכן, במקרים רבים נוהג בית המשפט להורות על הפקדת ערבות בנקאית להבטחת הנזקים העשויים להיגרם כתוצאה מעיכוב הליכי מימוש משכנתא (ראו, למשל, ע"א 4080/04 גילת נ' בנק המזרחי המאוחד
בע"מ (לא פורסם, 9.10.2005); ע"א 4160/04 אילוז נ' בנק דיסקונט לישראל בע" מ (לא פורסם, 4.1.2005 )).
על פניו התנאים שהציב בית המשפט המחוזי הינם סבירים ואינני מוצא מקום להתערב בהם .
אשר על כן, בקשות רשות הערעור נדחות, ועמן ממילא נדחות גם הבקשות למתן סעד זמני.
המבקש ישא בשכר טרחת עורך דינו של המשיב בסך 10,000 ש"ח.
ניתנה היום, י"ח בתמוז התשס"ח (21.7.2008).
ש ו פ ט