החלטה1 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6317/99 חג'בי יוסף נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

מעצרים · מעצר עד תום ההליכים וחלופת מעצרערר על החלטת בית המשפט המחוזי בדבר מעצר עד תום ההליכים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

העורר הגיש ערר על החלטת בית המשפט המחוזי שהורתה על מעצרו עד תום ההליכים בגין עבירות של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, הצתה ואיומים. בית המשפט העליון קבע כי נימוקי הערכאה הדיונית מקובלים, וכי אין מקום להסתפק בחלופת מעצר לנוכח חומרת העבירות ועברו של העורר. הערר נדחה.

העובדות

העורר מואשם בניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, בעבירת הצתה ובאיומים. בית המשפט המחוזי קבע שקיימות ראיות לכאורה והורה על מעצרו עד תום ההליכים, בשל חומרת העבירות ועברו הפלילי. ערר על ההחלטה נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם קיימות ראיות לכאורה לאשמת העורר בעבירה של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה?
  2. 2.האם יש להסתפק בחלופת מעצר במקום מעצר עד תום ההליכים בנסיבות העניין?

הלכות

  1. 1

    מקום בו בית המשפט המחוזי קבע קיום ראיות לכאורה ונימק את מסקנתו בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של העורר, לא יסטה ערכאת הערר מהחלטתו כשהנימוקים מקובלים.

    ״בית המשפט המחוזי קבע כי בידי התביעה יש ראיות לכאורה לאשמת העורר בכל העבירות המיוחסות לו.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • ערר
  • ראיות לכאורה
  • חלופת מעצר
  • ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה
  • הצתה
  • איומים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"פ

6317/99

בפני:

כבוד השופט א' מצא

העורר

:

יוסף

חג'בי

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

ערר

על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום

6.9.99 בב"ש 91988/99 שניתנה על-ידי

כבוד

השופט א' פריש

תאריך

הישיבה: י"ח בתשרי התש"ס (28.9.99)

בשם

העורר: עו"ד אורנה סבן-ארועטי

בשם

המשיבה: עו"ד עודד שחם

ה ח ל ט ה

המדינה איננה מתבקשת להשיב על הערר הזה. העורר מואשם בניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה, בעבירת הצתה ובאיומים. בית המשפט המחוזי קבע כי בידי התביעה יש ראיות לכאורה לאשמת העורר בכל העבירות המיוחסות לו. כן קבע כי לנוכח חומרת העבירות, ועל רקע עברו הפלילי של העורר, לא ניתן במקרה הנדון להסתפק בחלופת מעצר. לפיכך החליט, כבקשת המאשימה, לעצור את העורר עד תום בירור משפטו. באת כוח העורר קיוותה לשכנעני כי לעבירה של ניסיון לגרימת חבלה בכוונה מחמירה אין ראיה מספקת נגד העורר, וכן שבנסיבות העניין ניתן וראוי להסתפק בחלופת מעצר. טענותיה לא שכנעוני כי באיזה מן העניינים הללו יש מקום לסטות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, שנימוקיו ומסקנתו מקובלים עליי.

הערר נדחה.

ניתנה היום, יח' בתשרי תש"ס (28.9.99).

ש ו פ ט

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

99063170.

F02

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

  • בשפ 6317/99
  • בבש 91988/99

הלכות

  1. 1מקום בו בית המשפט המחוזי קבע קיום ראיות לכאורה ונימק את מסקנתו בחומרת העבירות ובעברו הפלילי של העורר, לא יסטה ערכאת הערר מהחלטתו כשהנימוקים מקובלים.