פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6345/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקשת:
Carotrans International Inc
נ ג ד
המשיבים:
1. נסים פרזנטי
2. דמקו לוגיסטיקה ישראל בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב מיום 02.09.2014 בתיק
רעא 024006-07-14
בשם המבקשת:
עו"ד גיא כהן
בשם משיב 1:
עו"ד ערן פרזנטי
בשם משיבה 2:
עו"ד ליאורה גרושקביץ
החלטה
1.
מונחת לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי (רע"א 24006-07-14, כב' השופטת ע' צ'רניאק . להלן: ההחלטה ), אשר דחתה בקשה למתן רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת בית משפט השלום (תא"מ 50114-11-12, כב' השופטת נ' גרוסמן ), לפיה הותרה המצאת תובענה למבקשת אל מחוץ לתחום השיפוט.
2.
ביסוד ההחלטה מושא הבקשה נימוק פרוצדוראלי: בית המשפט המחוזי קבע כי שומה היה על המבקשת להגיש בקשה לביטול היתר ההמצאה, ולא בקשה למתן רשות ערעור. זאת בהתבסס על שנקבע ברע"א 10165/04 Bio Veris Corporation נ' גרימברג
(2.12.2004) (להלן: הלכת גרימברג ). טענותיה של המבקשת כנגד היתר ההמצאה שניתן לא נדונו לגופן, ולמעשה בקשתה נדחתה על הסף. מכאן הבקשה שבפניי.
אקדים ואומר, כי על מנת להכריע בבקשה, די להתמקד בסוגיה אחת: מהו ההליך הדיוני הנכון שהיה על המבקשת לנקוט בכדי להביא לביטול היתר ההמצאה משנת 2014.
3.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובהחלטה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. לדעתי, זוהי התוצאה המתבקשת מיישומה הנכון של הלכת גרימברג על נסיבות המקרה כאן. נקבע שם, כי "דרך המלך לתקיפת היתר המצאה אל מחוץ לתחום שניתן ביחס לבעל דין, מטבע הדברים, שלא בנוכחותו הינה הגשת בקשה לביטולו לפי תקנה 502(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי" (ההדגשות הוספו). דהיינו, על בעל דין שלא היה צד לדיון להגיש בקשה לביטול ההיתר שניתן, למעשה, במעמד צד אחד ומבלי שתישמענה טענותיו.
לא כך היה בנסיבותינו. בא כוח המבקשת נכח בדיון בפני בית משפט השלום, שבסיומו ניתנה ההחלטה לתת היתר המצאה (ודי בכך כדי שלא לראות בהחלטה ככזו שניתנה במעמד צד אחד. ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 674 (מהדורה 11, 2013)). טיעוני המבקשת כנגד מתן ההיתר כבר נשמעו בפני בית משפט השלום. השגה על ההחלטה ליתן היתר המצאה – המהווה החלטה אחרת – אפשרית, אפוא, על דרך של בקשה למתן רשות ערעור. כך נהגה המבקשת, ובדין.
לשון אחר, המסלול של הגשת בקשה לביטול היתר המצאה, כפי שנקבע ב הלכת גרימברג , מותנה מבחינה תכליתית בכך שבית המשפט שנתן את היתר ההמצאה לא שמע את עמדת הצד שביחס אליו ניתן ההיתר. ואולם, מששמע בית המשפט גם את עמדתו של זה, כבפי שבענייננו, הליך של בקשה לביטול החלטה אינו אלא בגדר הליך חוזר ללא כל הצדקה לכך. ככלל, בקשה לביטול החלטה תוגש ותידון כאשר ההחלטה ניתנה במעמד צד אחד (ראו, למשל, תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי). צא ולמד, כי במקרה שבו נשמעו שני הצדדים כפי שכאן, דרך המלך הדיונית היא בהגשת בקשה למתן רשות ערעור.
4.
אשר על כן, הוחלט לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור במובן הבא: התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בבקשה למתן רשות ערעור לגופה. אין בכך משום הבעת עמדה באשר לתוצאה הראויה של דיון זה. בנסיבות אלה, מוארך המועד להגשת כתב הגנה על ידי המבקשת עד להחלטת בית המשפט המחוזי בבקשה למתן רשות ערעור ובהתאם לתוצאותיה. בנסיבות העניין, ועל רקע נימוקיי, אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ט' שבט התשע"ה
(29.1.2015).
ש ו פ ט