פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6358/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
שלום רובין
נ ג ד
המשיבה:
עבדון-מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית
בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי בחיפה בע"א 4914-10-13
בשם המבקש:
עו"ד צבי אוסטרבך;
עו"ד דוד מססה
בשם המשיבה:
עו"ד משה גבע
החלטה
המשיבה היא אגודה השיתופית, והמבקש הוא חבר באגודה. המשיבה הגישה תביעה כנגד המבקש לבית משפט השלום. ההליך הוקפא והצדדים הופנו לבוררות. רשם האגודות השיתופיות (להלן: הרשם ) מינה בורר. המבקש פנה לבית משפט השלום בבקשה לבטל את המינוי. הבקשה נדחתה (ת"א 3359-07-08, כב' השופטת א' פריאל ). ערעור לבית המשפט המחוזי – נדחה אף הוא (ע"א 4914-10-13, כב' השופטים ש' שטמר , ב' בר-זיו וד"ר ע' זרנקין ). מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, במסגרתה נטען בעיקר כי הרשם כלל לא היה מוסמך למנות בורר.
דין הבקשה להידחות. על פי הוראות החיקוק הרלבנטיות (תקנה 2א(ו) לתקנות האגודות שיתופיות (בוררות וסכסוכים), התשל"ב-1972), אם "לא הגיעו הצדדים להסכמה לגבי הבורר תוך 15 ימים מהיום שבו הגיש התובע את התביעה לנתבע" - רשאי התובע (המשיבה במקרה דנן) לבחור האם לפנות לרשם או לבית המשפט לשם מינוי בורר. כפי שנקבע בערכאות קמא, נסיבות התיק מלמדות על כך שאין כל הסכמה בין הצדדים בדבר זהותו של הבורר. לא מצאתי עילה להתערב – במסגרת בקשת רשות ערעור בגלגול שלישי - בקביעה זו של ערכאות קמא, או במסקנה המשפטית הנגזרת ממנה בדבר סמכות הרשם למנות בורר.
יוער כי במסגרת הבקשה הנוכחית הועלו גם טענות כנגד תוקפה של תקנה 2א(ו). טענות אלו מתמקדות באפשרות שתקנה זו עומדת בסתירה להוראות סעיף 12(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. אלא שעיון בחומר מלמד כי טענות אלו הועלו לראשונה בבקשה זו, בעוד שבערכאות קמא תקנה 2א(ו) שימשה כנקודת המוצא למחלוקת בין הצדדים. בנסיבות אלו לא מצאתי לנכון להידרש לסוגיה נכבדה זו, וזאת מבלי להביע בה עמדה לגופו של עניין - לכאן או לכאן.
הבקשה נדחית. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתנה היום, י"ח באייר התשע"ה (7.5.2015).
ש ו פ ט