רע"א 6364/10 נחום מזרחי נ. המוסד לביטוח לאומי

1.

המבקש נפגע ביום 7.3.1996 בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: המשיב ) כתאונת עבודה. המבקש הגיש לבית משפט השלום בירושלים תביעה נגד מבטחת הרכב ובמקביל פנה למשיב בבקשה להכיר בנכותו כנכות עבודה. המשיב הכיר בנכותו של המבקש בשיעור של 30%, וזיכה אותו בקצבת נכות עבודה. בעקבות קביעת נכותו של המשיב, קוזזו מסכום הפיצויים שנפסק למבקש בתביעתו מול חברת הביטוח, מלוא הסכומים שקיבל המבקש ושעתיד היה לקבל מאת המשיב כשהם מהוונים עד הגיעו לגיל 65. מבטחת הרכב, מצידה, שיפתה את המשיב בגין קצבאות הנכות ששילם המשיב ושעתיד היה לשלם בעתיד למבקש.

ביום 27.7.05 הודיע המשיב למבקש כי ועדה רפואית מטעמו החליטה לבטל את נכותו הצמיתה, וכי נכותו נקבעה בשיעור של 0%. המבקש הגיש ערר על החלטה זו, אך הוא נדחה על ידי הועדה הרפואית לעררים מטעם המשיב.

2.

המבקש ערער על החלטת הוועדות הרפואיות בעניינו לבית הדין לעבודה בירושלים. לחלופין ביקש הוא כי במידה שיוחלט שלא להתערב בקביעת שיעור נכותו (0%), כי בית הדין יצהיר כי על המשיב להחזיר לו את החלק היחסי מהסכומים שגבה מאת מבטחת הרכב.

בית הדין לעבודה דחה את ערעור המבקש בנוגע לקביעות הוועדות הרפואית. כן נדחתה תביעתו למתן פסק דין הצהרתי, תוך שנקבע כי לבית הדין אין סמכות לדון בטענות אלה. המבקש לא ערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה, ומשכך – הפך הוא לחלוט בכל הנוגע לקביעות הוועדות הרפואיות.

3.

המבקש עתר לבית משפט השלום בירושלים בתובענה למתן פסק דין המצהיר, בין השאר, כי התנהלות המשיב נגועה במשוא פנים ובניגוע עניינים חמור וכי אופן פעולתן של הוועדות הרפואיות מטעם המשיב נגוע בחוסר חוקיות בשל ניגוד אינטרסים. בית משפט השלום (כבוד השופטת ע' זינגר ) דחה את התובענה בפסק דין מפורט ומנומק. המבקש ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי. בית המשפט (כבוד השופטים צ' זילברטל, ר' יעקובי וא' רומנוב ) דחה את הערעור. המבקש אינו משלים עם פסק הדין ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו.

4.

המבקש שב ומפרט את הטענות אותן העלה בפני הערכאות הקודמות. בקשתו נסמכת בפרט על הטענה כי יש לבחון את נכונותה של ההלכה שנקבעה בפסק הדין בבג"ץ 2874/93 קופטי נ' בית הדין הארצי לעבודה , פ"ד מח(2) 673 (1994) (להלן: פרשת קופטי ). המבקש טוען לעניין זה כי יש לקבוע כי הוועדות הרפואיות הממונות מטעם המשיב על מנת לקבוע את נכותם הרפואית של נפגעי עבודה, מנועות מלדון ולקבל החלטות ביחס לגובה הנכות בשל ניגוד עניינים. המשיב סבור כי דין הבקשה להידחות. הוא סומך ידיו על החלטות הערכאות הקודמות ומוסיף ומפרט בהרחבה את טעמיו.

5.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, ישקול בית משפט זה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי רק במקרים המעוררים שאלות משפטיות או ציבוריות החורגות מעובדותיו של המקרה הספציפי. עניינו של המבקש אינו בא בגדרם של מקרים אלה. המבקש משווה לבקשתו אופי עקרוני, אולם הסוגיה העקרונית שהוא מעלה – הנוגעת למעמדן של הוועדות הרפואיות ולתוקף החלטותיהן – נדונה והוכרעה על ידי בית משפט זה בפרשת קופטי הנ"ל, תוך שנקבע כי אין מקום לבטל את ההסדר שמקורו בחוק. במקרה דנן, קבעו הערכאות הקודמות כי סופיות הדיון מונעת מן המבקש להעלות טענות שעניינן אירועים שחלו לאחר מועד מתן פסק הדין בתביעתו נגד מבטחת הרכב. כך, הבהיר בית המשפט המחוזי כי "כשם ששינויים במצבו הרפואי של המערער [המבקש], בין במצב של החמרה ובין במצב של שיפור, לא אמורים לשנות את פסיקת הפיצוי שנקבע על ידי בית המשפט, כך גם שינוי בהיקף הגמלאות שהוא מקבל (ושוב בין לכיוון זה ובין לכיוון השני) לא אמור לפתוח מחדש עניינים הקשורים בפיצויים ובניכויים". נוכח האמור, ממילא אין כל טעם להידרש לטענתו העקרונית של המבקש.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית. המבקש ישא בשכר טרחת עורך-דין המשיב בסך 5,000 ש"ח.