פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"א
6400/02
בפני:
כבוד השופטת ד' דורנר
המבקש:
ריאד טאפש
נ ג ד
המשיבה:
מועצה מקומית בית ג'אן
בקשת רשות ערעור על פסק-דין המחוזי
בחיפה מיום 25.6.02 בע"א 2294/01 שניתן על-ידי כבוד השופט ס' ג'ובראן
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
בגדר הסדר פשרה, אשר קיבל בתאריך 22.5.00 תוקף של פסק-דין בבית-הדין האזורי לעבודה, חויבה המשיבה (להלן: המעבידה) לשלם למבקש (להלן: העובד) 8,266 ש"ח, וכן הוצאות משפט בסך 300 ש"ח. להבטחת ביצוע התשלום הוטל עיקול על כספי המעבידה בבנק אוצר השלטון המקומי.
בתאריך 30.7.00, ניתנה החלטה בבית-הדין לעבודה, בתגובה לפניית העובד, כי עליו לפנות ללשכת ההוצאה-לפועל כדי לקבל כספו. אלא, שהעובד פנה ללשכת ההוצאה-לפועל רק בתאריך 14.1.01. בתקופה שחלפה צבר החוב ריבית הלנה ותפח לסך של 15,354 ש"ח. ראש ההוצאה-לפועל דחה את בקשת המעבידה לסגירת התיק, בשל חיובה בתשלום ריבית, הגם שהעובד יכול היה לממש את העיקול שניתן לזכותו ולקבל את כספו זה מכבר.
הערעור שהגישה המעבידה לבית-המשפט המחוזי בחיפה התקבל.
בפסק-דין שניתן מפי השופט סלים ג'ובראן נקבע, כי העובד פעל שלא בתום-לב בהימנעו מלגבות את חובו במשך חודשים, בידיעה כי צובר הוא ריבית הלנה. לפיכך, קיבל את הערעור וחייב את העובד להחזיר למעבידה כל סכום שגבה מעבר לחוב המקורי.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור, בגדרה חזר המבקש על טענותיו.
לא מצאתי בטענות אלה עילה למתן רשות ערעור בגלגול שלישי. לגוף העניין, אין מקום להתערבות במסקנות בית-המשפט המחוזי המעוגנות בראיות אובייקטיביות.
הבקשה נדחית איפוא.
עם זאת, בנסיבות העניין איני רואה מקום לחייב את העובד בהוצאות משפט למעבידה.
ניתנה היום, ל' בשבט תשס"ג
(2.2.03).
ש
ו פ ט ת