רע"א 6412-23 רע"א 6412-23

אין מקום שבית משפט זה, ביושבו כערכאת ערעור, ידון בטענות שלא נדונו על ידי בית משפט קמא – ולמעשה כלל לא הועלו לפניו. לכן, ובהמשך להחלטתי מיום 24.8.2023, בנסיבות הנוכחיות דרכם של המבקשים להתנגד להחלטת בית משפט קמא אינה בדרך של פניה לערכאת הערעור בבקשת רשות ערעור, אלא בדרך של פניה לבית משפט קמא, בערוצים הקבועים בדין. יובהר כי בהגיעי למסקנה זו לא נעלמה מעיניי החלטת בית משפט קמא מיום 6.8.2023, שלפיה על הנאמנים לצרף להליך "כל צד שלסברתם עלול להיפגע מההחלטה ובהתאם לכך, תינתן זכות תגובה". ככל שלשיטת המבקשים התנהלות הנאמנים אינה עולה בקנה אחד עם החלטה זו – דלתה של הערכאה הדיונית פתוחה בפניהם.

יצוין כי עובר לחתימת החלטה זו התקבלה תגובת המבקשים להחלטתי מיום 24.8.2023, במסגרתה הם מעדכנים כי בית המשפט קמא האריך את הצו מושא בקשת רשות הערעור ב-30 יום, ומנמקים מדוע הם רואים חשיבות בביטולו – ועל ידי ערכאת הערעור דווקא. עיינתי בנימוקי המבקשים, ולא ראיתי בהם טעם מספיק לכך שהדיון בהשגותיהם ביחס להחלטות בית המשפט קמא ייעשה לראשונה בערכאת הערעור. לבית המשפט של חדלות פירעון יש סמכות מפורשת שנקבעה על ידי המחוקק לעיין מחדש בהחלטותיו "אם השתנו הנסיבות או התגלו עובדות חדשות המצדיקות זאת" (סעיף 279(ד) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). סמכות זו עומדת בצד מכלול הסמכויות הנתונות לבית משפט לבטל החלטה ולעיין בה מחדש העשויות להיות רלוונטיות בעניינו (ראו חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 421 – 440 (מהדורה שלישית, התשע"ג)). בוודאי שבסמכותו של בית המשפט קמא לבטל או לעיין מחדש בהחלטות מושא בקשה זו לנוכח טענות שמעלים גורמים שלא היו צד להליך עת התקבלו ההחלטות. לפיכך, ככל שיש ממש בטענותיהם של המבקשים לגופן של ההחלטות, טוב יעשו אם ימהרו להעלותן בבית המשפט קמא. למותר לציין כי ככל שיעשו כן, מכלול זכויות וטענות הצדדים שמורות להם.

לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, מבלי שיהיה בכך כדי להביע כל עמדה לגופם של דברים. בנסיבות העניין אף לא ראיתי מקום להיענות לבקשה למתן צו ביניים ולבקשות הנוספות שהוגשו בתיק – וגם ביחס אליהן שמורות לצדדים מכלול זכויותיהם וטענותיהם.