החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"א 6428/08 גיל בזק נ. מדינת ישראל משרד בריאות

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · אשפוז בכפייה ופיצוייםבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שקבעה כי אשפוזו הכפוי של המבקש בין 28.6.2000 ל-4.7.2000 היה שלא כדין. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, מאחר שההליך טרם הסתיים ואין מקום לפצלו. טענות המבקש שמורות לו לערעור על פסק הדין הסופי.

העובדות

המבקש אושפז בכפייה ובית המשפט המחוזי קבע כי האשפוז מיום 28.6.2000 ועד 4.7.2000 היה שלא כדין. המבקש טען כי גם המשך האשפוז עד 16.8.2000 וההארכות שנקבעו על ידי הוועדות הפסיכיאטריות היו שלא כדין. ההליך בבית המשפט המחוזי טרם הסתיים ונותר שלב בירור הנזק והפיצויים.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום לקבוע כי הארכות האשפוז הכפוי שבאו בעקבות אשפוז כפוי שלא כדין אינן כדין
  2. 2.האם יש מקום לפצל את ההליך ולתת רשות ערעור על החלטה ביניים בטרם הסתיים בירור הנזק וגובה הפיצויים

הלכות

  1. 1

    אין מקום לפצל את ההליך ולתת רשות ערעור על החלטת ביניים בטרם הסתיים בירור הנזק וגובה הפיצויים

    ״לאור מהות העניין אינני סבור כי יש מקום לפצל את ההליך וליתן רשות ערעור על-פי המבוקש״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות המבקש שמורות לו וניתן להעלותן בערעור על פסק הדין הסופי

    ״טענותיו של המבקש שמורות לו והוא יוכל להעלותן במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, אם יוגש״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • אשפוז כפוי
  • רשות ערעור
  • פיצויים
  • בירור הנזק

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"א

6428/08

בפני:

כבוד המשנה לנשיאה א' ריבלין

המבקש:

גיל בזק

נ ג ד

המשיבים:

1. מדינת ישראל משרד בריאות

2. הפסיכיאטר המחוזי מחוז מרכז

3. הועדה הפסיכיאטרית המחוזית תל אביב

בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

מיום 10.6.08 בת.א. 1449/06 שניתנה על-ידי כבוד השופטת ד' גנות

בשם המבקש:

עו"ד סייף דורג'אם

בשם המשיבים:

עו"ד איילת סבג

החלטה

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת ד' גנות), אשר קבע כי המבקש אושפז בכפייה מיום 28.6.2000 ועד ליום 4.7.2000 שלא כדין. המבקש טוען כי שגה בית המשפט קמא בכך שלא קבע כי גם המשך אשפוזו הכפוי עד ליום 16.8.2000 היה שלא כדין.

המבקש טוען כי משקבע בית המשפט קמא כי אשפוזו הראשון היה שלא כדין היה עליו לקבוע כי גם הארכות האשפוז הכפוי שבאו בעקבותיו אינן כדין. לחילופין, מבקש המבקש להראות כי החלטות הועדות הפסיכיאטריות שהאריכו את אשפוזו הכפוי היו שלא כדין. המשיבים מתנגדים לבקשה.

דין הבקשה להידחות.

2.

ההליך בבית המשפט קמא טרם הסתיים. נותר עוד שלב בירור הנזק וגובה הפיצויים. לאור מהות העניין אינני סבור כי יש מקום לפצל את ההליך וליתן רשות ערעור על-פי המבוקש. טענותיו של המבקש שמורות לו והוא יוכל להעלותן במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי, אם יוגש.

ניתנה היום, ו' בחשוון התשס"ט (4.11.2008).

המשנה-לנשיאה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1אין מקום לפצל את ההליך ולתת רשות ערעור על החלטת ביניים בטרם הסתיים בירור הנזק וגובה הפיצויים
  2. 2טענות המבקש שמורות לו וניתן להעלותן בערעור על פסק הדין הסופי