רע"א 6434/99 פרוספר ממן נ. מנורה חברה לביטוח

1.המבקשים נפגעו שניהם בתאונת דרכים ואת נזקי הגוף שנגרמו להם, לטענתם, הם תובעים מידי המשיבה.

לבקשתם, מינה בית המשפט המחוזי מומחים רפואיים שיחוו דעתם בדבר הנכות שהוסבה להם בתחומי האורטופדיה, הפסיכיאטריה והנוירולוגיה.

שלושת המומחים ערכו חוות דעת כתובות שהוגשו לבית המשפט. המומחה בתחום האורטופדיה קבע בחוות דעתו כי למבקש 1 נגרמה נכות צמיתה בשיעור של 14.5% וזאת כתוצאה מהתאונה.

המומחית בתחום הפסיכיאטריה מצאה כי לא נגרמה למבקש 1 נכות נפשית צמיתה. עם זאת המליצה, למען הסר ספק וכדי לא לקפחו, להכיר, בעניינו, בקיום נכות זמנית בגובה 5%, למשך שנה מיום התאונה.

המומחה בתחום הנוירולוגיה קבע כי יש להעניק למבקש 1 10% נכות, ולמבקש 2 - כ27%- נכות, לאחר שקלול, כתוצאה מהתאונה.

המומחים נחקרו בבית המשפט על חוות דעתם, ובעקבות החקירה הגישו המבקשים בקשה לפסול אותם, למנות מומחים רפואיים אחרים תחתם, ולחלופין למנות מומחים נוספים באותם תחומי רפואה.

2.בבית המשפט קמא טענו המבקשים כי האורטופד התעלם מממצאי בדיקות אובייקטיביות שנערכו למבקש 1 ומן הנכויות הזמניות שנגרמו לו. אותו מומחה גם הודה בבית המשפט, כך טוענים המבקשים, כי הוא "נמצא בקשרי עבודה עם בא-כוח המשיבה".

אשר למומחית בתחום הפסיכיאטריה, סבורים המבקשים כי היא לא בררה עם המבקש 1 את "עניין הפגיעה בתדמית העצמית שלו", ואף לא בדקה "את קיומם או העדרם של סימפטומים המאשרים קיום דכאון או תסמונת פוסט-טראומתית" ואף לא את השאלה אם המבקש 1 סובל מבעיות זכרון.

הנוירולוג, כך טוענים המבקשים, לא ערך בדיקה נוירולוגית של כף ידו של המבקש 1, למרות שנפגעה קשות, ולא ערך בדיקה נוירולוגית מקיפה אצל המבקש 2 חרף הפגיעה הקשה בראשו. כיוון שהמומחים הרפואיים בתחום האורטופדיה והנוירולוגיה לא התייחסו, לטענת המבקשים, לשבר שנגרם בבסיס הגולגולת של המבקש 2, ראוי למנות בעניינו גם מומחה בתחום הנוירוכירוגיה.

3.בית המשפט המחוזי דחה את הטענה כי המומחה בתחום האורטופדיה לא התייחס לכל תלונותיו ופגיעותיו של המבקש 1 והדגיש כי המומחה התייחס לבדיקות האובייקטיביות ולא התעלם מן הנכות הזמנית ממנה סבל המבקש 1. הטענה בדבר קשרי עבודה בין בא-כוח המשיבה לבין אותו מומחה, כך מצא בית המשפט קמא, היתה טענה בעלמא, שלא נתמכה בעדויות שבאו במשפט.

המומחית הפסיכיאטרית בחנה גם בחנה, כך הדגיש בית המשפט קמא, את עניין הפגיעה בתדמית העצמית של המבקש 1. יחד עם זאת סבר בית המשפט כי כיוון שהיא לא ערכה למבקש מבדקי זכרון ראוי לערוך את אותם מבדקים ולהשלים את חוות הדעת בהתאם.

בית המשפט דחה גם את הטענה כאילו אישר הנוירולוג שנתמנה כי לא בדק את כף ידו של המבקש 1. בהחלטתו הוא מביא את דברי העדות של אותו מומחה כי אכן מבצע הוא תמיד בדיקה מן הסוג הזה.

הנוירולוג, כך מצא בית המשפט קמא, התייחס לשאלת השבר בגולגולתו של המבקש 2, ובאשר לפגיעות האחרות - מצא שהן בתחום בדיקתו של האורטופד.

בית המשפט קמא דחה, לפיכך, את הבקשות שהוגשו.

היום חוזרים המבקשים על אותן טענות עצמן ומבקשים ליתן להם רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי.

4.אין בטענות המבקשים כדי להצדיק מתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט. אין הן מצביעות על עילה המצדיקה פסילה של המומחים הרפואיים שנתמנו, ואין בהן כדי להצביע על הצורך למנות מומחים נוספים. החלטתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה מעוגנת היטב בחומר הראיות שהובא בפניו.

שאלת המשקל שיש ליתן לחוות הדעת של המומחים ולעדותם היא שאלה אחרת, והצדדים יוכלו להתייחס אליה במועד המתאים בערכאה המבררת.

הבקשה נדחית. המבקשים ישאו בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 5,000 ש"ח.